כללי
 

חוסר תשומת לב/הסחת דעת של הנוהג מהווה על פי מחקרים מרכיב עיקרי בתאונות הקשורות בגורם האנושי שהן 93% מכלל תאונות הדרכים. בתאונות אלו, מראים הממצאים כי הנהג לא היה מרוכז בנהגיה לפחות שלוש שניות לפני התרחשות התאונה. התרומה של כל גורמי היסח הדעת והשפעתם בנפרד על התרחשות תאונות דרכים, קשה לאמידה מדויקת. עם זאת, הערכות מנתונים שנאספו בין 1995 ל 2008, מדברות הסחת דעת כגורם של  16% ויותר מן תאונות הקטלניות ו 20% מן התאונות עם פציעות קשות, 25% בנזקי רכוש והיותה גורם במעורבותם של 70% מן הנהגים בתאונת רכב יחיד, או בתאונת- התנגשות לפנים. בין השנים 2005 ל 2009, חלה עליה מ 10% ל 16% במספר התאונות הקטלניות כתוצאה מהסחת דעת.
 

הסחת דעת בעת נהיגה, מובחנת בהעברת תשומת לב הנהג מפעילות הקשורה בנהיגה ( מה שמתרחש בכביש שלפניו) לטובת ביצוע מטלה משנית הגורעת מיכולתו להתרכז במטלה העיקרית- נהיגה בטוחה. הערכה קיימת, מדברת על הסחת דעת של 30% מזמן הנהיגה כאשר הרכב נמצא בתנועה. שיחה עם נוסעים ברכב, היא המטלה המשנית לנהיגה הרווחת ביותר, לאחר מכן עישון, אכילה, טיפול באביזרי אלקטרוניקה ברכב (רדיו, MP ), תגובות למתרחש ברכב ושיחה בטלפון נייד.  
 

התרבות המודרנית, מעודדת ומתוגמלת על ידי תעשייה של הסחת דעת (פרסומות במהלך תכניות טלוויזיה, שלטי חוצות אקטיביים, באנרים הקופצים במסך המחשב וכיו"ב). אורח חיים "מרובה משימות", גם הוא תורם לשינוי בתרבות הנהיגה. על מנת להספיק הכל, אנו עוסקים בכמה משימות בו זמנית, כמעט בכל שעות היום. הצורך להספיק, הוא כורח כלכלי קפיטליסטי המועתק אל הכביש והופך את זמן הנהיגה לזמן משרד (סגירת עסקאות, טיפול בלקוחות וכיו"ב). פעולות מוטוריות (תבניות תנועתיות), לא מודעות הקיימות בעת העבודה במשרד, מועתקות אל הנהיגה וגורמות לנהג להוריד יד מן ההגה (לדבר עם הידיים).

דור הנהגים הצעיר, פועל מבחינה קוגניטיבית (עיבוד נתונים וקבלת החלטות), באופן שונה מדור הנהגים הוותיק יותר. הבדלים אלו, הולכים וגדלים ביחס ישר לרמת החשיפה החושית (בעיקר ראייה ושמיעה) לחידושי הטכנולוגיה המיועדים לצעירים. האתגרים המוטוריים להם נחשפים רבים מבני הנוער (משחקי מחשב ב IPOD ודומיו), דורשים מיומנות של תנועות קצרות (זריזות אצבעות) ומעודדים תגובות מהירות (כמעט רפלקסיביות), ברמת עיבוד נתונים חד ערכית וזאת בניגוד למיומנות נהיגה הדורשת שילוב מורכב יותר של עיבוד נתונים ותגובות מוטוריות (שרירים ארוכים). נתונים מראים, כי בתאונות נהגים צעירים (מתחת לגיל 20), 16% מן התאונות הקטלניות נגרמות כתוצאה של הסחת דעת.
 

שעמום בנהיגה (מסלולים קבועים, תנועה איטית בעומסים ודומיהם), מהווה סיבה לחיפוש אחר ריגוש/רענון שכלי. הפתרונות הקיימים על פי רוב, אינם כרוכים במטלות הנהיגה ומרחיקים את תשומת לב הנהג מן הכביש אל מחוזות אחרים (הפניית מבט אל שלטי פרסום, בהייה קדימה מבלי לקלוט את השינויים בנתיב הנסיעה ועוד).  

קיימים גורמים שונים לחוסר תשומת לב/הסחת דעת ולהעלאת הסיכון/סיכוי  להתנגשות. חלק מן הגורמים, הינם דפוסי התנהגות נורמאליים המהווים גורמי סיכון בסביבת הנהיגה.

גורמי הסחת דעת הנ"ל, צורכים מן הנהג משאבי קשב אותם היה אמור להפנות לקליטה ועיבוד נתונים מן הדרך וכתוצאה מכך, הוא מתקשה להתייחס לסיכונים המשתנים ולהגיב אליהם, בטרם הפיכתם לבלתי נמנעים.

 

גורמי סיכון  הקשורים בתפקוד הפיזיולוגי והפסיכולוגי של הנהג.

נמנום/הירדמות-  מעלה את הסיכון/סיכוי לתאונה ב 400% וגורם ישיר ל 23% מכלל התאונות וכמעט תאונות. בעת עייפות, העפעפיים נוטים להיסגר, שדה הראייה מצטמצם משמעותית ואתו היכולת לאסוף מידע מן השטח. נפילת הראש קדימה (תנועת ניקור), עצימת העיניים ופתיחתן הפתאומית, גורמים לנהג למצוא עצמו בסביבה לא מוכרת/חסרת מידע רציף. דבר זה, עלול לגרום לתגובה מוגזמת (ניהוג, בלימה), ללא קשר עם המתרחש בפועל בשטח.
 

לשינוי בתאורת היום (נהיגת יום/לילה) יש השלכות ישירות על ערנות הנהג. שעות נהיגה מרובות, או לחלופין נהיגה בסוף יום עבודה לאחר שהגוף מיצה את רוב מאגרי האנרגיה שלו (סוכרים, ונוירו-טרנסמיטורים שהימצאותם ברמה גבוהה במוח שומרת על מצב ערנות), מפעילה דפוס פיזיולוגי של כניסה למצב שינה. המוח מתקשה לתחזק מצב ערנות ובשלב הראשון הוא מתקשה/נמנע מלעבד מידע חדש, קצב קליטת המידע מן השטח ועיבודו יורדים משמעותית ובהתאם פוחתת מהירות ואיכות התגובות המוטוריות..
 

בשונה ממצב עייפות הגוף וערנות המוח (ספורטאים שסיימו מטלה גופנית קשה), בו הגוף מתקשה לתפקד מוטורית, אך הדעת צלולה. מצב כניסה לשינה, פוגם קשה ביכולת לקבל החלטה על מנוחה- קיימת נטייה לסיים את משימת הנהיגה עד תומה מבלי לאבד זמן. אחת התופעות הקיימות אצל נהגים הנכנסים למצוקת עייפות, היא שמהרגע בו הם מקבלים החלטה על עצירה לצורך מנוחה ועד לעצירה עצמה, הם מפנים את עיקר המחשבה לתיאור המנוחה ומאבדים קשב עם המתרחש בכביש. בנוסף, חשים יותר בטוחים ועלולים ליפול למצב הירדמות סמוך למקום היעד בו תכננו לעצור (בגדר הבטחה שקוימה טרם זמנה). גורם נוסף לעייפות, הוא שעמום הנוצר במהלך הנהיגה ללא קשר למספר שעות הנהיגה, לזמן בו מתרחשת הנהיגה ומשאבי האנרגיה של הגוף. דפוסים מוטוריים קבועים, תנוחת הגוף/תחושת המנח, קצב אירועים נמוך ונתיבי נסיעה מוכרים, עלולים לגרום לשעמום שסופו הירדמות. ניסיונות הנהג העייף להעסיק עצמו במטלות שומרות ערנות (שיחה בסלולאר, מחשבות על דברים שאינם קשורים לנהיגה, או פעילות מוטורית המנוגדת למטלת הנהיגה), עלולים להסיח את דעתו מן המתרחש בכביש.

 

שיכרות- שתיית אלכוהול, מהווה מרכיב בתאונות דרכים המוגדרות תחת הקטגוריה של הסחת דעת. הימצאות האלכוהול בגוף, יוצרת פגיעה פסיכו- מוטורית זמנית, היא מקשה על קליטת גירויים, גורמת לעליה בזמן התגובה מרגע קליטת הגירוי, פוגעת בשיווי המשקל ומכאן גם בקבלת ההחלטה על התגובה המוטורית הנדרשת ואיכותה (חוסר יכולת לעדן תנועות ניהוג גסות- פנדולציה). קיימת אף פגימה בכוח הדינאמי של השרירים לתגובה הנדרשת (ניהוג, העברת הילוכים, בלימה). מאידך, האלכוהול מעלה את הביטחון העצמי (באופן מופרז), מקטין את הרגישות לכאב ועוזר לסלק מכשולים פסיכולוגיים (עכבות, הקטנת חרדות), הנחוצים לנהג כמציבי גבולות לדרגות הסיכון בנהיגה. השפעות אלו, גורמות לנהג תחושת יכולת מדומה והנהיגה נתפסת כעניין זניח. הוא נוטה לעסוק בדברים שאינם קשורים ישירות הנהיגה (התעסקות בכיוון הרדיו/MP, הפניית הראש לנוסעים בספסל האחורי/לגורמים בצדי הכביש). האלכוהול במינון גבוה, יוצר גם דמיונות שווא ומנתק את הנהג מן הסביבה הקונקרטית.

 

מצב בריאותי לקוי- קשיים בתפקוד הגופני הנובעים ממחלה (כרונית, מתמשכת, זמנית), עלולים להפנות את קשב הנהג מן הנעשה בסביבה החיצונית (כביש), אל סביבתו הפנימית (תחושות גופניות) ולהקשות עליו בתפקוד הגופני (נהיגה תוך כדי שיעול קשה ואף התעטשות, פוגמים משמעותית ביכולת קליטת המידע החזותי). מעבר לעובדה כי חלק משמעותי מזמן הנהיגה הנהג עסוק בעצמו, גם קבלת המידע, אופן עיבודו וקבלת ההחלטות בכל רגע, נשענים על תחושות אלו. מצב בריאות לקוי גורם לקשיים בקליטת מידע, איחור בתגובות, תגובות נמהרות/לחוצות, חוסר סובלנות ועוד. למצב זה, מתווספת ההשפעה של נטילת תרופות בהן ישנם חומרים מרגיעים/משכחי כאבים/מורידי חום- חומרים המשפיעים לרעה גם על יכולת העיבוד החושי ומהירות התגובה.

 

הסחת דעת בעת נסיעה לאחור

הסחת דעת בעת נסיעה לאחור, מתרחשת ממספר סיבות:

 

הסחת דעת כפונקציה של תהליכים קוגניטיביים- קשב ועומס עבודה

קשב הוא מנגנון בקרה המאפשר להתמקד בשלבים שונים של תהליך קבלת המידע. קשב רציף עוקב אחר קבלת המידע שלב אחר שלב, וקצב סימולטאני בוחן יחידות מידע בודדות, או מידע המתקבל בו זמנית.

 

סוגי קשב:

1. קשב מתמשך- מתבטא במעקב אחר תהליך לאורך זמן ומאופיין בדריכות למפגש באירועים שקורים לעיתים רחוקות בהפתעה (בלימת חירום, בע"ח החוצה את הכביש וכד'). הבעיה היא שלאורך זמן רמת התפקוד יורדת, קשה לשמור על דריכות לזמן ממושך ועל קשב מתמשך, המתבסס על מידע חושי או קוגניטיבי בהפעלת תהליכים הכרתיים שההשקעה והמאמץ בהם גדולים.

2. קשב סלקטיבי – מתבטא בהתמקדות בפרטים מסוימים והתעלמות מאחרים. דגימה של מקורות מידע: מונחית ע"י מודלים מנטאליים (איך העולם נתפס בעיניי). תפיסה זו, לא תואמת את השכיחות האמיתית של האירועים, היא מושפעת מסידור מרחבי (נטייה לקשב במרכז ואח"כ לפריפריה). קשב מסוג זה, מופעל כל זמן הנהיגה (התעלמות משלטי חוצות, מבחורות יפות בצד הדרך וכיו"ב), אך לפעמים כאשר נוצר כשל בקשב סלקטיבי- קרי, התמקדות בדבר הלא נכון, הדבר מוביל לתאונה.

3. קשב ממוקד – התמקדות במקור מידע אחד והתעלמות מגורמי מידע הנתפסים בעינינו כלא רלבנטיים, חרף ההפרעות שהם עלולים ליצור (התמקדות ברמזור המיועד רק לנתיב של הנוהג ברכב והתעלמות מרמזורים המיועדים לנתיבים האחרים). כשל בקשב ממוקד מסוג זה (תופעת Stroop), עלול לגרום לנהג לנסוע באור ירוק שאינו מיודע לנתיב בו הוא נמצא ולגרום לתאונה.

4. קשב מחולק – חלוקת הקשב בין מספר מקורות מידע שונים וביצוע אינטגרציה של המידע ממקורות אלו (רכב הצופר בעת עקיפה משמאל, במקביל לרכב אחר העובר מצדו הימני של רכב בכביש רב נתיבי). כשל באינטגרציה של המידע, מוביל לקבלת החלטות שגויות המסכנות את הנהג וסביבתו (סטייה לנתיב שמאלי והתנגשות ברכב שהחל עקיפה משמאל).

 

זיכרון ועיבוד נתונים

רוב המטלות בזמן הנהיגה (למעט פרטים הקשורים לתכנון נתיב הנסיעה ויעדיו), מושתתות על זיכרון קצר טווח (STM): זיכרון זה, נועד לאחסון מידע דרוש לזמן קצר (שניות). המידע בזיכרון קצר טווח ניתן לאחזור במהירות אך קיבולתו מוגבלת. קידוד המידע נעשה באמצעות קשב אקוסטי או ויזואלי, הוא מאוחסן בחבילות מידע (chunking) הניתנות לשליפה בנקל. ככל שיש יותר פרטים האחזור ארוך יותר. גודש המידע, אותו צריך הנהג לקלוט, לעבד ולנתח גדול מאוד, קשה בסינון ומקשה על הנהג לקבל החלטות נכונות.

 

מידע/קשב חזותי בנהיגה

איסוף המידע הוויזואלי בעת הנהיגה- מיקום ומיקוד המבט ביחס לשדה הראייה והגורמים בנתיב הנסיעה, מאופיין בתבנית נפוצה בין הנהגים והוא אך מעט שונה בין סביבה עירונית לבינעירונית. רוב הנהגים נוטים להישיר את מבטם קדימה למרחק הגדול מן הנדרש להם לצורך נהיגה בטוחה. איסוף המידע מאגן השטח (תבליט/תכסית השטח הנכנס אל שדה הראייה ביחס למגמת הנסיעה), מקבל עדיפות על פני מעקב אחר התנהגות הרכב הנוסע לפנים, גם כאשר טווח הבטיחות מן הרכב שלפנים ביחס למהירות הנסיעה אפסי.
 

נהגים מוותרים על היכולת להגיב לפעולות פתאומיות אותן עלול נהג הרכב שלפנים לבצע (בלימת חירום, האטה ופניה לנתיב אחר ברגע האחרון), מתוך הנחה (המסתמכת על ניסיון), שהסיכויים למצב כזה נמוכים. הנחה זו, היא אחד הגורמים העיקריים בתאונות התנגשות ברכב שלפנים, כאשר מתבדות ציפיות הנהג וטווח הביטחון אותו הקצה בין שני הרכבים אינו מספיק בשביל להגיב למניעת התנגשות. התנהגות זו מצביעה בין השאר, על העדפה למבט הצופה אל מסלול הנסיעה לוודא סביבה מוכרת/בטוחה, על פני מבט העוקב אחר המכונית שלפנים ואומד את דרגות הסיכון.
 

הסחת דעת חזותית, נגרמת גם כתוצאה מסנוור (אורות, שמש) והיא מהווה את אחד הגורמים לפגיעה בהולכי רגל במעברי חצייה, התנגשות ברכב לפנים וסטייה מנתיב. במצבים קשים/ממושכים יותר של סנוור (בעיקר בלילה), חוסר הקשר הנוצר עם הסביבה, עלול להכניס את הנהג לחרדה (עיסוק בקשב פנימי בלבד), אליה מתלווים דפוסי תנועה המאפיינים מצבי לחץ (קיפאון השרירים, התכנסות, תנועות חדות). דיס- אוריינטאציה עם הסביבה וחוסר יכולת לקבל החלטה, הם מגורמי הסיכון הגבוהים בכביש.
 

סוג נוסף של מידע חזותי הגורם להפניית הקשב מן הכביש, הם אירועים חריגים בסביבת הנהג. אירוע "איכותי"- מתרחש על פי רוב בשטחים פתוחים בהם רצף האירועים דל יחסית והתרחשותם גוזלת באופן מיידי של מרבית משאבי הקשב- בעל חיים/הולך רגל החוצה את הכביש בפתאומיות ללא התרעה מוקדמת. סוג האירועים השני- "כמותי" על פי רוב, הם גירויים חזותיים הקיימים בסביבה עירונית (שלטי פרסומת, אטראקציות, אנשים/נשים, אורות מהבהבים בלילה וכיו"ב). גירויים אלו אינם צורכים משאבי קשב רבים, אך התמשכותם מעייפת את הנהג, מורידה את ערנותו ומאפילה על מידע רלבנטי הנמצא בכביש (תמרורים ומעברי חצייה שאינם מובלטים דיים מול הרקע הזוהר והמנצנץ).
 

* סוגיית השפעת שלטי חוצות כגורם טכנולוגי מסיח דעת (מסכי LED ודומיו), אינה מובאת כאן מפאת חילוקי הדעות הקיימים בנושא, בין החוקרים השונים. מחקרים העוסקים בסוגיה זו באופן מתקדם יותר, טרם פרסמו ממצאים וסיכומים חד משמעיים.

מידע/קשב שמיעתי במהלך הנהיגה
המידע השמיעתי במוח (איסוף המידע וניתוחו), מתקבל בדומה למידע החזותי. מעבר לפרישה עצבית ותפקוד דומה של שתי המערכות, ניתוח המידע השמיעתי, הופך לתמונה חזותית (צליל חריקת הבלמים- גורם לנו להעלות תמונה חזותית מוכרת של רכב הבולם בלימת חירום, מחליק על הכביש ומשאיר סימני החלקה שחורים. תהליך הפיכת המידע השמיעתי לתמונה, עוזר מאוד לנהגים המקבלים במהלך הנהיגה מידע/הכוונה קולית לגבי משימות אותן עליהם לבצע (שינוי נתיב הנסיעה, מידע על עומסי תנועה/תאונות ועוד), מבלי שהם צריכים להוריד בפועל את מבטם מן הכביש. מצד שני, פעולה זו של המוח גורעת ממשאבי תשומת הלב החזותיים המופנים אל הקיים בכביש ומהווה את אחד מגורמי הסיכון בעת שהמידע הקולי רב ומצריך פעולת ניתוח מורכבת. דבר דומה, מתרחש בעת שיחה בטלפון הסלולארי במהלך הנהיגה (ללא הבחנה בין דיבורית לאחיזת הטלפון ביד). האדם עמו משוחחים אך אותו אין רואים, עולה בדמיון כתמונה אליה נוספים גם פרטים הקשורים לסביבה ממנה הוא מדבר (רכב, בית, משרד וכיו"ב, קל וחומר, במידה ובשיחה עולים גם תיאורי נוף). הסביבה הדמיונית מחליפה/משתלבת בסביבה האמיתית בה נמצא הנהג, מסיחה את דעתו ומעלה את הסיכוי לתאונה.

האזנה למוסיקה בעצמה גבוהה- השימוש באפקטים אודיופוניים- בס חזק המרעיד את הרכב והיושבים בו, מתנה את תגובות הנהג בסנכרון עם קצב המוסיקה. התניה זו במקביל לגרייה מוגזמת של אזור שווי המשקל במוח (קשור לאופי התנועות ואיכותן), יוצרת דפוסים תנועתיים שאינם מותאמים למטלות הנהיגה.
 
טכנולוגיה כגורם להסחת דעת
השימוש הגובר בטלפון סלולארי, העלה את המודעות לנושא הסחת דעת בנהיגה, בשל היותו מרכיב סיכון גבוה במיוחד ביחס לפעולות אחרות במהלך הנסיעה. מאידך, הסחת דעת מתרחשת גם כתוצאה מאינטראקציה עם מערכות מידע מתקדמות ברכב (IVIS ושאר טכנולוגיות מבוססות  GPS וסלולאר(, המעבירות מידע תנועתי ואינפורמציה ממרכזי בקרת תנועה. באותה מידה שמידע תנועתי יכול לחסוך זמן נסיעה ועלויות נלוות, הוא עלול להסיח את דעת הנהג בעת עיסוק במטלת נהיגה מורכבת, או כאשר המאמץ הקוגניטיבי הנדרש לרכוש מידע זה רב, בשל היותו גדוש בפרטים (חזותיים, קוליים).

האחריות לניהול הסחת דעת מורכבת, גם בשל העובדה כי חלק מן המערכות אינו מובנה ברכב תחת ממשק אחד/אחיד (על ידי היצרן), אלא הורכב ברכב כמערכות נפרדות (מוצרי מדף), ואשר חלקן נרכשו על ידי הנהגים והתאמתם לא נבחנה על ידי מומחה (קצין רכב/בטיחות). 
מחקרים מראים כי התרחבות השימוש במערכות עזר אלחוטיות, מהווה גורם בגידול הכללי של תופעת היסח הדעת בעת נהיגה.
 
טלפון סלולארי-  השימוש הרווח בטלפון סלולארי בעת נהיגה, הוא מן הגורמים העיקריים לתאונות דרכים בשל הסחת דעת. נתונים מראים כי בארה"ב בכל שעה משעות היממה, למעלה מ 10% מן הנהגים משתמשים בטלפון הסלולארי. בכל שנה גדלים היישומים הטכנולוגיים המוכנסים לטלפון הסלולארי (מסרונים, וידיאו, אינטרנט וגדג'טים חדשים). הנטייה אצל נהגים צעירים, להשתמש בחידושים אלו, מעלה את הסיכון למעורבותם בתאונות. נהגים מבוגרים (50-80), נוטים להשתמש בטלפון הסלולארי בעיקר לשיחות, אך בשל גילם המתקדם יכולתם לבצע מטלה משנית במקביל למטלה העיקרית- נהיגה, נפגמת יותר מאשר אצל צעירים. בנוסף לעיבוד החזותי של תוכן השיחה עם אדם אותו אין רואים וסביבתו מנותקת מסביבת הנהיגה, גם העיבוד המנטאלי של תוכן השיחה, צורך ממשאבי תשומת לב הנדרשים לנהיגה ועלול להשפיע לרעה על התנהגות הנהג. הדיבור בטלפון הסלולארי במהלך הנהיגה (עם דיבורית/בלי דיבורית), מאטה משמעותית את הזמינות לקליטת מידע חדש וגם את מהירות התגובות הנדרשות במצבי חירום. השימוש בטלפון סלולארי כגורם בדרגת סיכון לתאונה, ממוקם גבוה יותר משיחה עם נוסע, או חיפוש תחנות רדיו.

מכשירי ניווט (GPS)- מכשירי ניווט עלולים להוות גורם מסיח דעת ממספר סיבות:
 

קיימת סברה כי עצם זמינותם של מכשירי הניווט ברכב, גורם לשימוש לא הכרחי בהם בזמן הנהיגה.
 
דוא"ל- חידושי הטכנולוגיה, מאפשרים לנו נכון להיום, להתקין מחשב ברכב, לחבר אותו לאינטרנט בכדי לקבל מידע תנועתי, תחזיות מזג אוויר, מידע תרבותי ואף לקבל/לשלוח דוא"ל. בין אם השימוש בכלל היישומים יהיה אקוסטי או אחר, עצם הגודש במספר המטלות המשניות במהלך הנהיגה, יעלה במקביל לאפשרות כי הנהג העושה שימוש ביישומים אלו יהיה חופשי לקבל החלטה על הפחתה ביודעין של משך ואיכות תשומת הלב אותה הוא יקדיש לנהיגה.
 
מכשיר רדיו/CD/MP- העיסוק בהזנת תקליטורים/כיוון תחנות ברדיו, גורם להפניית הקשב מן הכביש אל מכשיר האודיו. נכון להיום, ברוב המכשירים מתבצע איתור התחנות באופן ידני ברמות אוטומאציה שונות. עצם ההקשבה למידע אקוסטי (מכל סוג). עלול להסיח את הדעת אם כי יש נהגים הטוענים כי האזנה למוסיקה במהלך הנהיגה, מרגיעה אותם ועוזרת להם לשמור על ערנות. הפעולה הנדרשת לחיפוש תקליטור והזנתו בכונן, נחשבת לבעלת פוטנציאל גבוה לתאונה, יותר מאשר שיחה בטלפון הסלולארי כאשר הוא אחוז ביד.

 
מצב  המחקר
מחקר הבוחן בעזרת סימולאטור, את הסיכוי לסוגי תאונה שונים כתוצאה מהסחת דעת הנגרמת בעת ביצוע מטלה משנית במהלך הנהיגה- NHTSA 2005
 
המחקר בחן בעזרת סימולאטור ונהיגה בשטח (כבישים עירוניים ובינעירוניים), את ההשפעה של סוגי מטלות משניות בעת הנהיגה על הקשב החזותי ופגיעתן (במידה וקיימת), בבטיחות הנהיגה ( תרומתן לסוגי הסיכון הגורמים לתאונות (סטייה מנתיב, התנגשות ברכב שלפנים ועוד).
לצורך המחקר ויישומים אפשריים של תוצאותיו, התבקש שיתוף פעולה בין מספר יצרניות רכב (Ford, General Motors, Toyota, and Nissan). מטרתו העיקרית של המחקר הייתה למדוד את עומס העבודה במהלך הנהיגה הקשור לביצוע מטלה משנית. המשתתפים התבקשו לבצע סדרה של מטלות ייעודיות, במהלך נהיגה בסימולאטור, נהיגה ברכב ניסוי ונהיגה ברכב רגיל על הכביש. המשתתפים חולקו לקבוצות על פי השתייכות מינית וגילאית  (20-39, 40-59, or 60-79). 
הנהגים התבקשו לבצע את המשימות הבאות:
 

 
במהלך הניסוי בדרכים עירוניות ובינעירוניות, נבחנו הנבדקים בתפקודי הנהיגה כאשר הם נוהגים בקבוצות של שלושה רכבים בשיירה. הנבחנים נדרשו לעקוב אחרי רכב מוביל כאשר הם שומרים על מרחק בטיחות ובמהירות סבירה. הנהגים המובלים בשיירה, נתבקשו לבצע מטלות משניות במהלך הנהיגה תוך דרישה לשמור על כללי זהירות ונהיגה בטוחה (מעקב אחר הרכב שלפנים, האטה/בלימה ללא התערבות רכב הביקורת, מעקב אחר פניות הרכב כאשר הוא אינו מאותת ומאידך מעקב אחרי רכב הנוסע מאחור ומאותת לפנייה- דורש מעקב קבוע אחר הרכב מאחור בעזרת מראות הצד והמראה הקדמית.

רכבי הניסוי, צוידו בחיישנים ומצלמות כלפי חוץ ופנים על מנת לתעד את התנהגות הנהג ברכב (תנועות הראש, כיוון ומיקוד המבט, תנועות העפעפיים)  במהלך הנהיגה בעת ביצוע המטלה משנית ואת מיקומו של הרכב ביחס לגורמים בסביבה/בנתיב הנסיעה. כל הנתונים הוקלטו ונאגרו בבסיס נתונים ממוחשב.

ממצאים (חלקיים)

• קיימים הבדלים בממצאים המתקבלים מן הנהיגה בסימולאטורים לנהיגה ברכב רגיל. עם זאת ישנה הלימה בחלק מן התחזיות לגבי הסיכוי לתאונה/כמעט תאונה, המתרחשת כתוצאה מהסחת דעת בעת ביצוע מטלות משניות.
• קיימת הלימה בין סוג הפניית הקשב החזותי מן המתרחש לפני הרכב לטובת ביצוע המטלה המשנית. הפניית מבט בזווית קטנה, מאפשרת לנהג להפנות בזמן סביר את הקשב חזרה למטלת הנהיגה במידה ונקלט בעיניו מידע/אירוע רלבנטי (בעל חשיבות בטיחותית). הפניית מבט בזווית חדה, מחייב חזרה מהירה יותר אל חזית הרכב בכדי לשמור על קשר עם המתרחש בכביש. ככל שהנתק אם המתרחש קדימה אורך יותר זמן, כך קטנה מהירות התגובה הנדרשת לפעולה (בלימת חירום, האטה, ניהוג וכד'). שלושה גורמים עיקריים, מהווים את דרגת הסיכון להתנגשות ברכב לפנים: מרחק בין הרכב לרכב שלפניו (לרבות מהירות), זמן הפניית המבט של הנהג מן הרכב שלפניו והקצאת הקשב החזותי לזמן תגובה נדרש.
• קיימת פעולת פיצוי (מודעת/לא מודעת), בעת ביצוע מטלה משנית במידה והנהג הנדרש להפנות את משאבי הקשב מן הכביש, מאט במקביל את מהירות הנסיעה שלו ומגדיל את טווח הבטיחות מן הרכב שלפניו. במידה והאטה זו לא התרחשה, גדלים הסיכויים למעורבותו בתאונה.
• עם הזמן, נוצרת הסתגלות לביצוע מטלה משנית במהלך הנהיגה (דפוס חוזר/רמת קושי דומה) ועולה יכולת הנהג לתפקד טוב יותר במהלך הנהיגה.
 

מסקנות:
ניתוח הממצאים מראה כי תאונות הנגרמות מאי שמירת מרחק (התנגשות ברכב שלפנים), קשורות לביצוע מטלות משניות המצריכות את הפניית המבט מן המתרחש לפני הרכב.  הטיפול במידע הנדרש לביצוע המטלה המשנית, מתחרה בקשב הנדרש במהלך הנהיגה לקבלת המידע מחזית הרכב (בלימת חירום, האטה לצורך פנייה לדרך צדדית, האטה בשל גודש תנועה וכד').
 
המלצות:
 

 
קישור למחקר:
http://www.nhtsa.dot.gov/staticfiles/DOT/NHTSA/NRD/Multimedia/PDFs/Crash%20Avoidance/2008/DOT-HS-810-704.pdf

 
מצב בשלות הטכנולוגיה
פירוט הטכנולוגיה ומצב בשלות הטכנולוגיה- פתרונות טכנולוגיים לסיכונים הנגרמים מהסחת דעת
קיימת מגבלה אמיתית לפתור את בעיית הסחת הדעת והנגזרות החמורות שלה, רק על ידי חקיקת חוקים ואכיפתם הנוקשה. ההתפתחות הפסיכו- פיזיולוגית של האדם, אינה ניצבת במקביל לשינויים התרבותיים וההתפתחות הטכנולוגית. קיים קושי אמיתי לשלוט ברכב הנעשה משנה לשנה חזק יותר, מהיר יותר, כבד יותר ובעל תאוצה גבוהה יותר. עולם הטכנולוגיה שתוצרי הלוואי שלו מתבטאים במספר רב של הסחות דעת, נרתם למתן פתרונות מתאימים עבור אותן בעיות-  גם באופן ממוקד וגם באופן מערכתי.

טכנולוגיות המיועדות להפחתת סיכון הנגרם כתוצאה של הסחת דעת קיימות ברמות שונות של פיתוח ודרכי יישום. המערכות בדומה לאדם מבצעות את קליטת מידע/גורמים מן השטח ← מנתחות את המידע וחישוב דרגות הסיכון לנהג/גורמים בשטח ← מקבלות החלטה/פעולה ← ומממשות את ההחלטה/פעולה.
 

  
מערכות להתרעת הירדמות
בשני העשורים האחרונים, החלו חברות שונות לפתח מערכות לזיהוי כניסה למצב הירדמות. מערכות אלו מתחלקות למספר קטגוריות:
 

יעוד המערכות:
מערכות התרעת הירדמות, נועדו לאבחן מבעוד מועד את כניסת הנהג למצב הירדמות, תוך מתן התרעה בכדי למנוע המשך התופעה העלולה לסכן את הנהג וגורמים נוספים בסביבה.
 
מערכות להתרעת התנגשות לפנים וסטייה מנתיב
הקושי לשמר ערנות מרבית לאורך כל  הנהיגה, העלה את הצורך לחפש מנגנון שיתריע בזמן אמת על סכנות בטווח המיידי ויביא את הנהג לדרגת הערנות הגבוהה ביותר כלפי גורמי הסיכון. מאמצע שנות ה 90, החלו מספר חברות לפתח מערכות התרעה על סכנת התנגשות לפנים ובשלב מאוחר יותר, גם מנגנונים המתריעים על סטייה מנתיב וירידה מן השוליים. נכון להיום, נמצאות בשוק מספר מערכות:
 

 
מערכות ליישומים נפרדים:

מערכות התרעה על התנגשות לפנים
מערכת בקרת נסיעה בנתיב Adaptive Cruise Control, מזהה שינויים במרחק בין שני רכבים ביחס למהירות הנסיעה. חלק ממערכות אלו מצויד ברדאר המזהה את שינויי הטווח בין הרכב בו הוא מותקן לבין הרכב שלפניו. הזיהוי, מתייחס גם להאטה/האצה של הרכב שלפנים והרכב בו הוא מותקן. בין מערכות אלו ניתן למצוא את Eaton-VORAD. חלק ממערכות ACC, מתבסס על טכנולוגיית עיבוד תמונה.

מערכת התרעת סטייה מנתיב
מערכת התרעה על סטייה מנתיב, מופיעה גם כמערכת  המשלבת מספר טכנולוגיות (סנסורית- ויזואלית). המערכת, מספקת מידע על סכנה לסטייה מן הכביש אל השוליים ומתריעה על סכנת התהפכות הכרוכה בכך. המערכת מצוידת בחיישני G  תלת ממדיים לזיהוי תנועות חריגות ברכב ובמצלמה לצפייה היקפית (בזווית 180 מעלות). המערכת, מתריעה בפני הנהג במקרה של סטייה מנתיב. ההתרעה ניתנת באופן קולי וחזותי (אפשרות לקול אנושי או אחר), מהווה גם משוב חיובי/שלילי לנהג בהתייחס לביצועי הנהיגה (רצף  הנהיגה ללא סטיות). בחלק מן המערכות, קיימים חיישנים הבודקים ומאבחנים חלקים סטטיים ברכב אותו עוקפים (וו גרירה, גלגל רזרבי וכו'). החיישנים בעלי צג, מציגים ומתריעים על המרחק בין הרכב לאובייקט. בין מערכות אלו ניתן למצוא את ROADSCOPEX ו ROADSCOPE
 
מערכות ליישומים משולבים:
חלק ממערכות ההתרעה על התנגשות לפנים, סטייה מנתיב וירידה מן השוליים כדוגמת מערכת AWACS מבית Mobileye, מתבסס רק על טכנולוגיית עיבוד תמונה- מדידת כיוונים, גודל אובייקט, יחסי מהירויות, כיוון, יחס גיאומטרי בין הרכב לשטח, מיקום הרכב ביחס לסימוני הכביש ויחס בין רכבים על פי מיקום (ימין- שמאל).
חלק מן המערכות מתבסס על שילוב של שתי מערכות רדאר:
 

 
מערכות מתערבות:
מערכת ACAS, מפקיעה מן הנהג את האטת הרכב בטווח הסיכון המיידי (בלימה אוטומאטית והשנקת המנוע), עד לשלב בו הסיכון יורד והנהג מקבל את הניהוג חזרה לידיו.

מערכות מתריעות בלבד:
מערכת AWACS, מתריעה באופן חזותי וקולי בפני הנהג, על הסכנה ומשאירה לו את פעולת ההאטה/בלימה.

מערכות משולבות תשתית:
מערכות האומדות את מצב התנועה ביחס לרמזורים וגודש נסועה, מזהות אפשרות להתנגשות בין רכבים על פי מיקומם (GPS/ סלולאר) ומזהירות את הנהגים על סכנה להתנגשות.

יעוד המערכות
מערכות התרעת התנגשות ברכב לפנים/סטייה מנתיב/ירידה מן השוליים, נועדו להסב את תשומת לב הנהג לסכנה ברורה ומיידית בטרם התרחשותה, תוך מתן אפשרות לפעולת מניעה.
 
מערכת רמזור חכם
תאונות בצומת מרומזר נגרמות בין השאר, כתוצאה מהסחת דעת הנהג לשינויים במגמות התנועה בסמוך לצומת ובתוכה (אור ירוק מהבהב לפני מעבר לאדום, האטה בשל עומס, מתן הרשאה לנסיעה על פי נתיבים ועוד). מערכות שונות של רמזור חכם, מסוגלות לזהות חריגות בתנועה מיועדות לתת מענה גם לבעיה זו.
 
 

מערכת מניעת תאונה בצומת מרומזר בטכנולוגיית עיבוד תמונה (וידיאו).

המערכת, כוללת מספר מצלמות הממוקמות כלפי כל נתיב ומצלמות הממוקמות כלפי הצומת עצמו (לרבות מעברי החצייה). מסד נתונים עשיר הכולל בתוכו דגימה של אלפי מכוניות ואנשים (אורך, רוחב, הצללה, תנועה ומרכיבים נוספים), מושווה כל העת למידע הנקלט בעדשת המצלמות. מערכת עיבוד הנתונים (אלגוריתם), מחשבת את מרווחי התנועה ומהירותם ביחס גיאומטרי לכל מה שנכנס ויוצא מן הצומת ומה שנמצא בתוכו (כולל הולכי רגל במעבר החצייה). החישובים המתקבלים, משווים עם סדר ניתוב התנועה של הרמזור וכל זיהוי של אי התאמה בין תנועת הרכבים מעבר לסף מסוים, או חריגה חמורה (רכב שלא קיבל הרשאת נסיעה), נלקח כיצירת סיכון לתאונה בטווח המידי והמערכת תגרום לשינויי מופע האורות ברמזור, כדי להפחית את הסיכון/למנוע תאונה.

מערכת פשוטה יותר, קיימת גם עבור צומת לא מרומזר של כבישים עירוניים חד סטריים. תפקיד המערכת לוודא כי גם כאשר נהג המתקרב אל צומת עם דרך ראשית מבלי שנתן זכות קדימה לרכב בדרך החוצה, תתריע המערכת על כניסה למסלול התנגשות. המערכת פועלת באמצעות שתי מצלמות - אחת המופנית לדרך הראשית והשנייה שצופה לדרך הצדדית ומערכת בקרה (מחשב) המנתחת בזמן אמת את הנתונים המתקבלים מן המצלמות (מהירות ההגעה של כל מכונית אל הצומת). כאשר מזהה המערכת, מצב בו שתי מכוניות נעות בתזמון למצב התנגשות, מופעלת התרעה ויזואלית (אורות מהבהבים סביב שלט "עצור"), במטרה למשוך את תשומת לב הנהג ולהתריע בפניו על  הסכנה.
 

מערכת לזיהוי סכנה לתאונה בצומת לא מרומזר- חיישנים מגנטיים וממסר רדיו.

מערכת לזיהוי סכנה לתאונה בצומת- Intersection Collision Warning System) ICWS), כוללת מערכת חיישנים (מגנטיים) לזיהוי רב גוני של רכבים, משדרי רדיו המעבירים מידע מן החיישנים אל מערכת הבקרה, מרכז בקרה ועיבוד נתונים ומערכת התרעה חזותית (שלטי עצור מהבהבים). מערכת זיהוי הרכבים, ממוקמת בצומת ונפרשת ממנו לכל כיוון לאורך הכבישים הנכנסים ויוצאים ממנו בטווח של כמה עשרות מטרים. מערכת חיישנים אחת מזהה ומשדרת למרכז הבקרה, את מהירות ומיקום הרכבים (לפחות שניים ברצף), ביציאה ובכניסה אל/מן הצומת ומערכת חיישנים שנייה, מזהה את מספר הרכבים בתוך הצומת כיוון ומהירות נסיעתם. מערכת הבקרה מעבדת את הנתונים הנשלחים מן החיישנים השונים ומחשבת את הסיכוי להתרחשותה של תאונה בצומת ובסמוך לה. במידה והנתונים מראים על אפשרות לתאונה, נשלח פקודה אל מערכת ניתוב הרמזורים ואל אמצעי האזהרה הנוספים (שלטים מהבהבים), המתריעים בפני הנהג הנכנס למסלול התנגשות על סכנה בטווח המיידי.
 
 

מערכת למניעת תאונות בצומת מרומזר.

המערכת מבוססת על לולאות מגנטיות וחיישני רדאר (חלקן משתמש במצלמות). המערכת מזהה כניסה למסלולי התנגשות וההתרעה שלה מופנית כלפי הנהג "העבריין".
א'. מחוץ לצומת- המערכת אומדת את מהירות ההגעה אל הצומת ומתריעה בפני הנהג כי הוא עומד להיכנס לצומת באור אדום ועליו להאט.
ב'. כל טעות בקריאת הרמזורים, או כניסה מנתיב אחד לנתיב אחר (פניות שמאלה בשל חוסר הבנה, בלבול, הסחת דעת), שלא בתזמון הנכון (אור ירוק), מפעילה את הרמזור האדום מול הנהג בהבהוב אזהרה להתריע כי הוא עומד להיכנס למסלול התנגשות.
 
מערכת לזיהוי רכב הנכנס לצומת באור אדום

מערכת לזיהוי רכב החוצה רמזור באור אדום מיועדת למצב סכנה מסוג זה בלבד והיא מתפקדת גם באוריינטציה של אכיפת החוק. המערכת, מורכבת ממצלמה המופעלת כלפי הנתיב החסום לנסיעה כאשר האור האדום מופנה כלפיו. במידה והמצלמה מזהה רכב הנכנס אל הצומת באור אדום, נשלחת התרעה אל מערכת הניתוב ומופע האורות משתנה- כל הנתיבים מקבלים אור אדום עד חלוף הסכנה ולאחר מכן חוזרת המערכת לשגרה. הרכב העבריין מצולם והמידע על כך נשלח אוטומאטית אל רשויות האכיפה.
 
מערכת התרעת התנגשות בצומת מרומזר-  משולבת רכב- תשתית.

זיהוי/הערכת סיכוי לתאונה בין שני רכבים הנכנסים לצומת מרומזר, מבוססת על קשר רכב- תשתית (GPS, סלולאר). המערכת מזהה את הרכבים המגיעים אל הצומת- כיוון ומהירות הנסיעה, ביחס למופע האורות ברמזור. אומדן הסיכויים לתאונה, מכתיב למערכת האם לשלוח התרעה לנהגים על הסיכון הקיים. הנהגים מקבלים התרעה לגבי מפגש אפשרי עם רכב בצומת ובהתאם לכך מאטים הנהגים ונכנסים לצומת בזהירות הנדרשת. חלק ממערכות אלו, אינו שולח התרעה לנהגים, אלא רק משנה את מופע האורות ברמזור. רוב המערכות עדיין נמצא בשלבים שונים של פיתוח, או בחינת יעילות. בין מערכות אלו ניתן למצוא את SMART INTERSECTIONS של חברת FORD
 
תמרור חכם בצומת לא מרומזר.

תמרור חכם המזהיר את הנהגים מפני תאונות דרכים בצומת לא מרומזר.. המערכת המורכבת משתי מצלמות על עמוד בצומת - האחת פונה לדרך הראשית והשנייה לדרך המשנית. מתחתיהן מותקן מחשב המעבד כל העת את הנתונים שהוא מקבל מהמצלמות. כאשר הוא מזהה סכנת התנגשות, הוא מפעיל נורות מהבהבות בשני תמרורי 'תן זכות קדימה' המוצבים בצומת. ההבהוב נועד להגביר את ערנות הנהגים המתקרבים, לגרום להם להאט ולהיכנס אל הצומת במשנה זהירות. מערכת מסוג זה שפותחה על ידי הטכניות, עדיין לא נכנסה לשימוש מסחרי..
 
יעוד המערכות

 
מערכות התרעה ל"נהג בסיכון/עבריין", נועדה לזהות פוטנציאל להתנגשות בין רכבים בסביבת/בתוך הצומת ולהתריע בפני הנהגים על הצורך להימנע מסיכון..
 
 
מערכות עזר לנהג בנסיעה מאחור
מערכת עזר לנהג בעת נסיעה לאחור, נועדו לעזור לנהג לבצע את משימת הנסיעה לאחור בביטחון מרבי תוך הימנעות מפגיעה בעצמים/הולכי רגל. נכון להיום, מערכות אלו נחשבות כ "טכנולוגיה לא מתערבת בניהוג הרכב". ניתן למצוא בקטגוריה זו, שתי קבוצות עיקריות- מערכות חיישני קרבה, המשתמשות בגלי קול ומערכות ויזואליות. 
 
מערכות המשתמשות בגלי קול:
 

מערכות אקוסטיות, מוגדרות רק כמערכות עזר לחנייה ואינן מוגדרות כמערכות בטיחות, בשל כשלים רנדומאליים בזיהוי אובייקטים בחלק מן השטחים המתים, או בשל התרעה המגיעה באיחור ביחס למהירות הנסיעה אחורה (8 קמ"ש ומעלה).
 
מערכות וויזואליות:
 

 
יעוד המערכות
מערכות עזר לנהג בעת נסיעה לאחור, יועדו כדי להתריע על פגיעה אפשרית של הרכב באובייקטים, הנמצאים ב"שטחים המתים" שבנתיב הנסיעה.
מערכת לניטור רמת האלכוהול של הנהג.
רמת אלכוהול בדם הגבוהה מן מותר/רצוי, מהווה גורם המסכן את הנהג וסביבתו (בשל רמה נמוכה של יכולת עיבוד המידע ופגיעה ביכולת קבלת ההחלטות). הפקעה מוחלטת של הרשות להמשיך בנהיגה לנהג שיכור, היא הבסיס לפיתוח מערכות המשביתות את הרכב מרגע שזוהתה אצל הנהג רמת אלכוהול הגבוהה מן המותר. קיימות מספר טכנולוגיות המנטרות את רמת האלכוהול בדם.
 

 
 
יעוד מערכות לניטור רמת אלכוהול
מערכות ניטור רמת האלכוהול  של הנהג, נועדו למנוע כל אפשרות של נהיגה במצב שיכרות המסכן את הנהג וסביבתו. 
 
קופסה ירוקה- רשם נתונים לרכב.
מערכות ניטור נהיגה, מתפקדות באופן חלקי למניעת/הקטנת הסחת דעת- נהיגה ממושכת במצב של חוסר אוריינטאציה עם מטלות הנהיגה והכביש (עייפות, שיכרות וכד'). זיהוי דפוסי נהיגה בעייתיים (ניהוג, תאוטות, תאוצות), מפעיל התרעה מיידית לנהג ו/או מועבר ישירות למרכז הבקרה בכדי לאפשר למנהל צי הרכב ליצור קשר עם הנהג ובמקרה קיצוני אף להשבית את מנוע הרכב מרחוק (השבתת משאבת הדלק - Compucar). עם מערכות אלו, ניתן למצוא את Greenroad, Traffilog. Sensomatix
 
 

סוג הסחת הדעת	התופעה	סוג הפיתרון	שם המערכת
קשב חזותי	אי שמירת מרחק	מערכת התרעת אי שמירת מרחק	AWACS Mobileye
קשב חזותי	סטייה מנתיב	מערכת התרעת סטייה מנתיב	ROADSCOPEX Mobileye
קשב חזותי ואקוסטי	הירדמות בנהיגה	מערכת התרעת הירדמות	CRAM Eye Alert Saab Driver Attention Warning System
קשב חזותי	תאונות בעת נסיעה לאחור	מצלמות וחיישני רוורס	Magic Mirror Sonar Flir Systems
קשב חזותי	תאונות הנגרמות בצמתים מרומזרים/לא מרומזרים.	מערכות רמזורים חכמות	רוב המערכות בפיתוח, או בהמתנה לתו תקן. FORD
קשב חזותי ואקוסטי וירידה מקפת בתפקוד	תאונות הנגרמות מנהיגה תחת השפעת אלכוהול	מערכת ניטור אלכוהול	ACS
קשב חזותי ואקוסטי וירידה מקפת בתפקוד	תאונות הנגרמות מנהיגה חסרת אחריות, או תחת השפעת אלכוהול, עייפות,	מערכת רשם נתונים לרכב	Greenroad, Traffilog. Sensomatix
קשב כללי	תאונות הנגרמות מהפניית מבט אל צג נווט ה GPS והורדת היד מן ההגה להקשת הנתונים	מערכת הזנה קולית של יעדי הנסיעה.	Mirs

Examination of the Distraction Effects of Wireless Phone Interfaces Using the National Advanced Driving Simulator - Preliminary Report on a Freeway Pilot
Study- NHTSA- April 2004
http://www.nhtsa.dot.gov/staticfiles/DOT/NHTSA/NRD/Multimedia
/PDFs/VRTC/ca/capubs/Wireless1F_PrelimReport.pdf

The Effects of Voice Technology on Test Track Driving Performance: Implications for Driver Distraction-
USA D.O.T December 2003
http://www.nhtsa.dot.gov/staticfiles/DOT/NHTSA/NRD/Multimedia/
PDFs/VRTC/ca/capubs/VoiceTechDistr_AutoPC.pdf

Driver Eye Glance Behavior During Car Following USA D.O.T-  April  2004
http://www.nhtsa.dot.gov/staticfiles/DOT/NHTSA/NRD/Multimedia/
PDFs/VRTC/ca/capubs/CarFollowingRpt.pdf
 

Effect of Auditory Intersection Collision Avoidance Warnings on Driving Behaviors in Different Distracted Driving Conditions Wan-Hui Chen Department. of Transportation Technology and Logistics Management, Chung Hua University, Taiwan- 2005

http://www-nrd.nhtsa.dot.gov/pdf/nrd-01/esv/esv19/05-0241-O.pdf

נהיגה והפרעת קשב וריכוז- ד"ר טובה רוזנבלום, ד"ר עמית שחר והסטודנטיות: הגר ברגמן, אורית חליף, מיטל דינוביץ ועינב מרגלית – תכנית הפניקס לבטיחות בדרכים, החוג המשולב למדעי החברה, אוניברסיטת בר אילן

http://www.oryarok.org.il/webfiles/fck/rikuz.do

 

שיטות להתמודדות עם עייפות במהלך נהיגה בקרב נהגים מקצועיים- פרופ' דוד שנער, ד"ר עדי רונן, ד"ר טל אורון-גלעד, פנינה גרשון, רובי גרטנר- המעבדה להנדסת גורמי אנוש, המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2005

http://www.tamas.gov.il/NR/exeres/C2E2ADCD-6603-4976-9650-95D8F9A11791.htm

 

נהיגה בהשפעת אלכוהול- אור ירוק- נייר עמדה

http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/taktzir.pdf

 

 

עיתונות

טלוויזיה

http://www.youtube.com/watch?v=G4RsNXIhQEk

 

אינטרנט- וואלה