|
כללי
ממוצע הנפגעים בתאונות דרכים בארה"ב ובאירופה, מונה עשרות אלפים ויותר מדי שנה. מתוכם, נהרגים רק בארה"ב כ 42,000 איש ועוד מאות אלפים נשארים עם פגיעות תמידיות בדרגות חומרה שונות. חרף העובדה כי רמת המיגון של הרכבים עלתה וכך גם איכות אביזרי הבטיחות הנלווים (חגורות בטיחות, כריות אוויר, חיישני לחץ אוויר ודומיהם), המענה המשמעותי ביותר לאנשים שנפגעו בתאונה, תלוי במהירות הסיוע לו הם נזקקים מיד לאחר התרחשותה. להגשת טיפול רפואי לנפגעי תאונות דרכים במסגרת השעה הראשונה מרגע הפציעה- זמן המכונה "שעת הזהב", יש תרומה מכרעת על האפשרות להציל את חייו של הנפגע וסיכויו להחלמה גבוהים עד 80% ממטופל שלא קיבל טיפול בטווח הזמן הזה.
מתוך כ 42,000 קורבנות תאונות הדרכים הנהרגים מדי שנה בארה"ב, כ 20,000 נהרגים בטרם הגיע אליהם סיוע רפואי כלשהו- 13,500 מעורבים בתאונות בדרכים בין עירוניות וצדדיות ו 6500 בתאונות עירוניות. כ 22,000 איש מתים מן הסיבה שהגיעו מאוחר מדי אל בית החולים לקבלת טיפול רפואי מתקדם. כל שנה, נותרים כ 250,000 נפגעים הסובלים מפציעות בדרגות חומרה/נכות שונות כולל סכנת חיים. בשנת 2005, הוערכו העלויות המצטברות שנוגעות ישירות לפציעות ומוות בתאונות דרכים בכ 100 מיליארד דולר, לרבות פיצוי intangibles עבור ערכים כגון כאבים וסבל. כלל העלויות המצטברות, מוערכות לסכום של 350 מיליארד דולר בתוכם נכללות גם עלויות ליחידים ומשפחות של הרוגים, פצועים, נכויות ועליות נלוות נוספות (unmeasured).
על 4 מליון מייל של כבישים בארה"ב, נפגעים מדי שנה כ 5 מיליון נהגים ב 17 מיליון תאונות בהם מעורבים 27 מיליון כלי רכב. החל מאמצע המאה העשרים, פוזרו בדרכים הראשיות (אוטוסטראדות בעיקר), עמדות טלפון על כל כמה קילומטרים לקריאות חירום ודיווח על תאונות דרכים. בהתחשב בעובדה כי הנפגעים בתאונה אינם יכולים לדווח באופן עצמאי (פגיעה חמורה שלהם עצמם, של הרכב, או שניהם גם יחד), על התרחשות התאונה נדרש היה לדיווח צופה אחר שעבר במקום והגיע אל נקודת טלפון כדי לדווח למוקד חירום. מתוך מיליוני אמריקאים המעורבים כל שנה בתאונות דרכים, רק אל בודדים הצליחו רכבי החילוץ להגיע בתוך פרק הזמן המוגדר "שעת הזהב".
בעיות נוספות שמנעו חילוץ אפקטיבי בזמן הנדרש, היו קשורות בגורמים הבאים:
-
קושי ליצור סדר עדיפויות ביציאה לחילוץ נפגעים- מי פציעתו חמורה יותר, או אל מי מן נפגעים ניתן להגיע בפרק הזמן הנדרש כדי להציל את חייו.
-
רוב התאונות החמורות מתרחשות בכבישים בין עירוניים ובאזורים כפריים הרחוקים מבתי החולים ומרכזי החירום. בכבישים אלו התנועה חלשה בחלק מן היום ופצוע יכול לשכב שעות בטרם זוהה על ידי עובר אורח שיצלצל למוקד החירום.
-
קושי באיתור המיקום המדויק של הרכב הנפגע וכיוון הנסיעה/הנתיב בו נסע, גורם לא פעם לעיכוב משמעותי של הגעת כוחות ההצלה אל הנפגעים.
פירוט הטכנולוגיה
החל משנות התשעים, חל שיפור משמעותי ביכולת כוחות ההצלה, להגיע מהר יותר אל אנשים שנפגעו בתאונת דרכים וזאת מן גורמים הבאים:
-
ההתפתחות הטכנולוגית של תקשורת לוויינית, יצרה את האפשרות לאכן תוך שניות ספורות את מיקומו של רכב בו מותקן משדר- טכנולוגיה זו, שמשה בתחילת הדרך לאיתור רכבים שנגנבו.
-
טכנולוגיית הסלולאר שהתפתחה במהלך שנות התשעים, מאפשרת לדווח למוקדי החירום מכל מקום ובאופן מיידי על תאונה, תוך ביטול הצורך להגיע לטלפון החירום. טכנולוגיית הסלולאר, מאפשרת גם היא לאכן את מיקומו של כל מכשיר סלולארי על פני הגלובוס (באופן דומה לאיכון לווייני).
-
הכנסת מחשוב למערכות הרכב (חיישנים ומערכות בקרה), מאפשר לקבל תמונת מצב עדכנית לגבי מצבו המכאני והפיזי בכל רגע נתון.
-
פיתוח תכנות ומערכות מחשוב לניהול עצמאי של מידע שוטף (קריאות חירום) על פי סדר עדיפויות נתון/משתנה.
גורמים אלו, אפשרו לפתח מערכות משולבות המפעילות קריאה עצמאית ומיידית למוקדי החירום בעת תאונה. השילוב בין המערכות פועל על פי רוב באופן זהה.
-
ברכב המעורב בתאונה, קיימים חיישנים היקפיים המפעילים בין השאר את כריות האוויר. עם הפעלתם, נשלח אות אל מערכת הסלולאר/תקשורת לוויינית של הרכב.
-
אות/מסר קולי נשלח מן המערכת הסלולארית אל מוקדי החירום הפזורים באזור (מד"א/EMS, מכבי אש, משטרה). המסר מדווח על מיקום התאונה ועל סוג הפגיעה ברכב (צידית, חזיתית, התהפכות וכד').
-
מערכות ניהול אירועים במוקדי החירום מקבלות את המסר, מזהות אות מיקום הרכב וחומרת הפגיעה בו. המערכת הראשונה לענות, מורידה את האירוע מסדר היום של המוקדים האחרים בכדי למנוע כפילויות, תוך העברתו לטיפול אישי של מוקדן.
-
התקשרות אוטומאטית נוצרת עם הרכב, כדי לאבחן את מצב הנוסעים ובהתאם לתגובה/חוסר תגובה, מקבל האירוע תיעדוף כזה או אחר להוצאת רכבי הצלה למקום האירוע בהתאמה לזמן הגעה/מרחק. בקשר הטלפוני הנוצר עם מוקד החירום, מקבלים המעורבים בתאונה המסוגלים לתפקד, הוראות והסברים המסוגלים להחיש את העזרה הראשונית לה זקוקים הנפגעים ואף להציל חיים, או לחלופין יש בידם לסייע לכוחות ההצלה להתכונן טוב יותר לסוג הטיפול לו יידרשו לתת בשטח.
-
אפליקציה לטלפון נייד (Smartphone ודומיו) - פיתוחים חדשניים בתחום אפליקציות סלולאריות לתחום eCall, מאפשרים שימוש בטלפון הנייד כלחצן מצוקה. חיישן G הממוקם בטלפון הנייד, מזהה מצב התהפכות / התנגשות העוברים על הרכב / הנהג ומערכת התרעה נכנסת לפעולה בחלוף 30 שניות (למנוע התרעות שוא במקרה והטלפון הנייד נפל ללא הקשר סיכון לנהג). מערכת ההתרעה, פועלת גם כאשר המכשיר כבוי / רדום. אפליקציה זו, יעילה מאוד גם להולכי רגל שנפגעו בעת חציית כביש, או בהולכם ברחוב.
יעוד
יעודה של מערכת "לחצן מצוקה" הוא לאפשר מענה מיידי לנפגעים בתאונת דרכים, על ידי איכון מיקום הרכב וסוג הפגיעה בו, תוך יצירת תקשורת עם המעורבים בתאונה לשם החשת הטיפול הרפואי.
מצב בשלות הטכנולוגיה
חברות שונות בעולם, מפתחות מערכות לחצני מצוקה. חלק מן המפתחים הנן חברות המספקות שירותי סלולאר וחלק הן יצרניות הרכב. כלל המערכות הנמצאות היום בשוק, נותנות מענה איכותי לגבי מיקום, זמן וסוג התאונה. פיתוחים מתקדמים יותר עוסקים ביכולת לאבחן את רמת המיגון של הרכב לפני התאונה, את סוג ועוצמת התאונה ובהתאם לזאת את חומרתה.
מצב ההטמעה בעולם
פרסום תקן טכני ISO
היערכות לתקינה NHTSA 2000- 2008
בתכנית ההיערכות לתקינה עבור לחצני מצוקה, השלימה הרשות לבטיחות בדרכים- NHTSA, את מחקרי יעילות המערכות ומחקרי עלות- תועלת. הרשות הורתה כתקן מחייב, על הכנסת מערכות EDR כבסיס נתונים למערכות לחצני מצוקה בכל הרכבים החדשים החל מספטמבר 2010 ולא יאוחר מספטמבר 2011. מעבר לכך, נערך משרד התחבורה האמריקאי לשינוי ושיפור טכנולוגי של מערך החירום בכל המדינות. המערך החדש N.G 911 (New Generation 9-1-1), אמור לאגום בתוכו את כל שירותי החירום בארה"ב (שח"ל, שריפות, תאונות דרכים וכד'), המשתמשים בתשתיות תחבורה ונדרשים למידע עדכני בזמן אמת.
היערכות לתקינה באירופה 2005
eCall, תהייה למערכת כלל אירופאית בעלת תקן אחיד שתותקן בכל הרכבים באירופה (גם התקנת היצרן וגם התקנה כמוצר מדף) ותשמש את כלל המשתמשים ללא הבדל לאום. המערכת מתפקדת במספר מדינות בחלק מן האזורים (בריטניה, הולנד, גרמניה, איטליה).
קישורים למערכי התקינה:
-
פרסום תקנות מחייבות (באיזה מדינות).
תקינה בארה"ב – 2006
התקינה שהתקבל ה על ידי משרד התחבורה האמריקאי, רואה ביצירת הסטנדארט של מערכות איסוף נתונים (EDR), את הבסיס האמין והשימושי הנחוץ למערכת לחצן מצוקה (A.C.N). מידע זה יאפשר בין השאר חקירת מקרי תאונה באופן יעיל וטוב יותר. ההסתמכות של מערכת A.C.N, e-911 ומערכות דומות על בסיס הנתונים של EDR, נועד להוביל להעלאת רמת הבטיחות הכוללת, על ידי הבנת גורמי התאונה (לפני, בזמן ואחרי) לצורך תכנון מערכות מיגון ובטיחות טובים יותר ושיפור בהגשת הסיוע הנדרש.
קישור לתקינה:
-
כוונות לפעילות גופים ממשלתיים בעולם.
האיחוד האירופי נערך בשנים האחרונות להטמעת טכנולוגיית eCall ומערכת E- EMERGE, באופן הדרגתי בכל אירופה. הרשות האירופית לבטיחות בדרכים מנהלת את הפרויקט מול המדינות באירופה בתכנון רב שנתי עם יעד מחייב להטמעת מערכות אלו ברכבים OEM עד תחילת 2015.
-
פרסום תקן טכני על ידי מכון התקנים - עדיין לא קיים.
-
פרסום תקנות מחייבות בישראל - תקנה מחייבת מטעם משרד התחבורה ומשרד החינוך, קיימת לגבי אוטובוסים המסיעים ילדים בשטחים (יהודה ושומרון), כאמצעי חירום לפח"ע ולאו דווקא לבטיחות בדרכים.
-
כוונות משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - לא פורסמו באופן רשמי, לא קיימת תקינה מחייבת. ההיערכות הכללית לנושא, תתבצע עד תחילת 2015, כחלק מן הפעילות המשותפת למדינות אירופה (ERTICO), בה חברה גם ישראל. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, תובלי מהלך זה, במשותף עם יחידת המדען הראשי במשרד התחבורה ואיגוד ITS ישראל.
יצרנים בישראל
פוינטר, Self Positioning בשיתוף עם Mirs. סקיילוק ורוב החברות המייצרות מערכות לניהול צי רכב, קופסה ירוקה (גרין רואד, טרקטק, ספטרוטק, איתוראן, ISR ואחרים), Rescue בנציגות ישראלית.
מצב המחקר
חברת BMW גרמניה- ארה"ב, 2007
מחקר הפיתוח של BMW, בוחן את רמת הדיוק הטכנית של לחצן המצוקה. חברת BMW, מפתחת מערכת לחצן מצוקה בטכנולוגיית GPS וסלולאר. חלק אחד של המערכת נמצא בתוך הרכב כולל יחידת איסוף נתונים, משדר GPS וטלפון סלולארי. החלק השני הוא מערכת מרכזית לכלל הרכבים המצוידים במערכת שנמצאת במוקד החירום, מקבלת את קריאת המצוקה ממשדר הרכב בעת תאונה.
המערכת ברכב, מחוברת למערך חיישנים ברכב הקשורים לבטיחות (התנגשות חזית/צד/התהפכות, חגורות בטיחות, כריות אוויר, ובעתיד גם סטייה מנתיב/התרעת התנגשות, מערכת ייצוב אלקטרונית ESP ועוד). המערכת מחוברת למידע כללי של הרכב (מהירות, כיוון תנועה). מיד עם התרחש התאונה, שולחת המערכת קריאת מצוקה אל מוקד החירום. המערכת מציעה שלושה סוגי מידע למוקדי החירום וכוחות ההצלה:
-
מיקום גיאוגרפי מדויק.
-
הפעלה אוטומאטית של קשר קולי עם הנוסעים כדי לוודא את מצבם ולאסוף מהם מידע רלבנטי.
-
מידע שימושי לגבי מרכיבי התאונה וגורמיה, המתאפשר דרך איסוף הנתונים מכלל חיישני הרכב.
-
הפיתוח הנוסף של המערכת הנמצא עדיין בשלבי מחקר, יכול לכלול בבסיס הנתונים של המערכת (בנוסף למידע ממערכות הרכב השונות, לרבות רמת המיגון של הרכב), גם מידע כללי על בעל הרכב (גיל ופרטים רפואיים שבעל הרכב מוכן להכניס). אלגוריתם ((URGENCY, מחשב על סמך נתונים אלו, מה רמת הסיכון הנשקפת לנוסעים ברכב שזה עתה עברו תאונה והאם נשקפת סכנה לחייהם.
המערכת זמינה ברמת תפקוד זו רק לרוכשים אותה מן החברה ורק לאחר שאיסוף הנתונים לגביהם ולגבי הרכב, עבר את הסף הנדרש. ברכב גם קיימת אפשרות של הפעלה ידנית.
ממצאים:
המערכת מדור ראשון שנבדקה בין השנים 2003- 2006, עמדה בהצלחה בדרישות הבסיסיות. המערכת סיפקה את המיקום המדויק של התאונה, הפעילה אוטומאטית קשר קולי עם מוקד החירום (אף כי בחלק מן המקרים, פציעה קשה של הנהג לא אפשרה לשוחח עמו בפועל).
מסקנות:
חרף הקושי לאמוד מה רמת הסיכון של הנוסעים ברכב בעת התרחש תאונה, חישוב כלל המרכיבים הטכניים בעת התאונה (מהירות, כיוון, עוצמת התנגשות וכיו"ב), בתוספת המידע המוקדם על רמת מיגון הרכב, המערכות שהופעלו בעת התרחש התאונה ופרטים אישיים הנוגעים לגיל בעל הרכב, יש בהם פוטנציאל ליצור תמונה די ברורה לגבי חומרתה האפשרית של הפגיעה וזאת עוד בטרם נוצר עמו קשר קולי ונאספו ממנו פרטים מסייעים.
המלצות:
חברת BMW, תאסוף ותמפה פרטים כלליים של בעלי רכבים לצורך יצירת מסד נתונים שיסייע לאמוד את מצבם בעת התרחש תאונה. כמו כן מן הפרטים שיאספו בבסיס הנתונים, יהיה ניתן לעשות שימוש ולהבין טוב יותר איך מתפקד הרכב בזמן הקצר לפני התאונה, במהלכה ולאחריה. ככל שיותר מערכות יוזנו לבסיס הנתונים, יקל עם הזמן ליצור התרעה מקדימה לתאונה (סטייה מנתיב, הירדמות, חשש להתנגשות לפנים ועוד).
מחקר הערכה ליכולתה של מערכת eCall לחסוך בחיי אדם- פינלנד 2005.
eCall היא מערכת משולבת של התרעה/שידור אות מצוקה, המאפשרת לכל רכב הנע בכבישי אירופה,ליצור קשר עם מרכז החירום הקרוב/זמין אליו ביותר לצורך העברת נתונים ותקשורת קולית בעת תאונה/ מצוקה, ללא תלות במיקום/ מדינה/ מקום רישוי הרכב והמדינה אליה הוא משתייך.
חלקה האחד של המערכת המותקן בתוך הרכב, שולח באופן אוטומאטי קריאת מצוקה אל מוקדי החירום השונים בעת התרחשות תאונה. חלקה האחר של מערכת זו, היא מערכת מרכזית ממוחשבת הנמצאת במוקדי החירום ומקבלת מן הרכב מידע ראשוני ומיידי בעת התרחשות תאונה בה הוא מעורב. המידע המגיע מן הרכב, נוגע לסוג התאונה (חזית, צד, התהפכות) ומקום התרחשותה. מערכת זו, ניתן להפעיל גם באופן ידני.
מטרת המחקר של מערכת eCall, הוא לבחון ולהעריך את השפעת תפקוד המערכת על השלכות תוצאות התאונה של פגיעות בנפש וגוף. המחקר שנערך בפינלנד על ידי משרד התחבורה, המרכז הארצי של מוקדי החירום וענף הביטוח לרכב, בחן את יכולותיה של המערכת (לאחר שתפקודה הפיזי- מערכתי הוכח הלכה למעשה), מן ההיבט התיאורטי של "מה יכולות להיות תוצאות התאונה לו היה הרכב מצויד במערכת ?eCall" ואף יותר מזה "כמה הרוגים יכולה מערת eCall למנוע בשנה?" בדומה לנהוג ברשות האירופאית למניעת תאונות, מנתח המחקר כל תאונה באופן נפרד ובוחן את רצף הפעולות וזמן פעולתן מיד לאחר התרחשות התאונה. המחקר מנסה להעריך את השפעתה הפוטנציאלית של מערכת eCall על מהירות התגובה של מוקדי החירום בזמן אמת, תוך הוצאת מידע קונקרטי על מיקום הרכב וסוג התאונה בו היה מעורב.
קבוצת חוקרים ייעודית (קצין משטרה, בוחן תנועה, בוחן רכב, פסיכו- פיזיולוג, פסיכולוג ומומחים נוספים), אספה נתונים של 929 מקרי מוות ופציעות חמורות בתאונות דרכים בין השנים 2003- 2001. החוקרים בדקו כיצד אירעה התאונה, איזו משתנים השפיעו על רמת הסיכון של התאונה ומה הן הסיבות להתרחשותה. הנתונים כללו תיאור מפורט של האירוע, מיקום, מערכות בטיחות ברכב שהיו בשימוש ומידע כללי על הנוהג והרכב. לצורך איסוף הנתונים, תוחקרו כל המעורבים בתאונה- פצועים, אנשי כוחות ההצלה, רופאים במרכזי הטראומה, מוקדני שירות, שוטרים וכל מי שהיה בידו לתרום מידע מהותי. כמו כן, נאספו גם הדו"ח משטרתי של התאונה, הדו"ח הרפואי של הנפגעים ומצבם הכללי. נבדקה גם רמת האלכוהול של חלק מן הנהגים המעורבים.
במוקדי החירום נבחנה תופעת האיחור להגעת צוותי ההצלה אל מקום התאונה מן האספקטים הבאים:
-
באיזו תדירות מוקדן החירום אינו יודע את מיקומה המדויק של התאונה בשלב הראשון של השיחה?
-
באיזו תדירות מוקדן החירום נותן לצוות החירום מיקום שגוי?
-
באיזו תדירות מבקש צוות ההצלה או המשטרה תיקון למיקום השגוי של התאונה?
-
באיזו תדירות מגיעים צוותי ההצלה או המשטרה למקום שגוי?
-
באיזו תדירות מתאחרת הגשת העזרה של צוותי ההצלה בשל מידע שגוי על מיקום התאונה?
בחינת מקרי התאונה נחלקה בין שתי קבוצות:
-
רכבים בהם ניתנת האפשרות הטכנית להתקין מערכת eCall
-
רכבים בהם לא ניתנת האפשרות הטכנית להתקין מערכת eCall (רכב דו גלגלי וכד').
ניתוח הממצאים באשר לפגיעות תאונת דרכים נערך לא רק על פי אפיון אזורי הפגיעות, אלא גם לגבי עצמתן, בשל העובדה כי חלק מן הפגיעות כדוגמת קרע באבי העורקים, ריסוק בית החזה ופגיעת ראש חמורה גורמות למוות מיידי ולכן לא יהיה הבדל בין הימצאותה/אי הימצאותה של מערכת eCall ברכב. שאר קטגוריות של פגיעות גוף נבדקו על פי הפרמטרים הבאים:
-
פגיעות שמערכת eCall יכולה בוודאות גבוהה למנוע את החרפתן וגרימה למוות.
-
פגיעות שמערכת eCall סביר להניח לא תשפיע על החמרתן.
-
פגיעות לגביהן קיימת חוסר וודאות באשר ליכולתה של מערכת להשפיע בשל הקושי לנתח מידע שהגיע באיחור רב, או שהיה קשה לקבלו באופן אמין ומדויק מן הניצולים/כוחות ההצלה/משטרה/מוקדני החירום.
ניתוח הממצאים של גורם ההגעה למקום התאונה מראה כי מרבית הקריאות למוקדי החירום נעשו בפרק זמן של פחות מ 5 דקות, כ 14% בפרק זמן של 5 דקות ועד שלושים דקות ורק 4% מכלל הקריאות הגיעו בפרק זמן העולה על 30 דקות.
ממצאים:
ממצאים ראשוניים מתוך המחקר מראים את הדברים הבאים:
-
מערכת eCall מסוגלת למנוע כ 4.6% של קורבנות מסך הפגיעות החמורות
-
בתאונות דרכים קטלניות,. מוות הוא בלתי נמנע בכ 90% מסך אותן תאונות.
-
מערכת eCall מסוגלת למנוע אחוז גבוה יותר של תאונות במידה והייתה מותקנת ברכב דו גלגלי בו אחוז תאונות רכב יחיד גבוהים למדי.
-
מערכת eCall אינה יעילה במקרי מוות הנגרמים בטביעת הרכב בכל סוג של תאונה.
חלק ממקרי המוות שאירעו חרף העובדה כי ניתן טיפול בזמן סביר, נוגע בעיקר לפגיעות פנימיות קשות אשר אינן נראות באופן מיידי וקשה לאמוד את חומרתן. פגיעות אלו כוללות:
-
חדירה של צלע שבורה אל הריאות, תוך פגיעה במערכת הנשימה וגרימת דימום פנימי, בצקת ומוות מחנק.
-
דימום פנימי בראש, יוצר קרישי דם ובצקות במוח וגורם למוות.
מסקנות:
למערכת eCall הפוטנציאל למנוע החרפת פגיעות פנימיות מן הסוג הנ"ל ופגיעות נוספות במידה וחומרתן נאמדה על ידי צוותי ההצלה שהגיעו מיידית למקום התאונה (ובהתחשב כי ציוד האבחון והטיפול של רכבי החירום משתכללים כל העת). סך היכולת של מערכת eCall למנוע מוות/החרפה של חומרת הפגיעות בין השנים 2001 ל 2003, נאמדת בין 5% ל 10%, זאת בהתחשב כי ממוצע הגעתה של התרעת החירום מערכת eCall הנמצאת ברכב הנפגע נמוכה מ 5 דקות ובהתייחס להשערה כי מערכת זו אמורה להיות מותקנת בכל הרכבים בשנים הבאות.
המלצות:
-
להתקין את מערכת eCall בכל הרכבים בפינלנד.
-
לפתח מערכת eCall שניתן יהיה להתקין ברכבים דו גלגליים.
-
יש לציין כי המחקר בחן רק נושא של מניעה של מקרי מוות ולא הקטנת האפשרות להחרפת פציעה/גרימת נכות תמידית בשל חוסר מנתונים בתחום זה.
מחקר הערכה ורמת הטמעה
מחקר הערכה לפרויקט E-MERGE האיחוד האירופי 2004
E-MERGE is co-financed by the European Commission DG Information Society.
מחקר הערכה לפרויקט E-MERGE בוחן האם המערכת עונה להגדרות של תפיסה הפעלה ייעודית- טכנית לכיסוי כלל אירופאי של מערכת eCall. הפרויקט בחן את הנקודות הבאות:
-
אבטחת איכות הטיפול הרפואי הניתן לנפגעים.
-
תמיכה במדיניות ההפעלה האירופאית הקיימת לצד המשך פיתוח טכנולוגי.
-
הגברת השימוש הידידותי של "קהילת מידע".
-
יצירת ערך מוסף לתפעול הכלל אירופאי של מערכת eCall.
מעבר לסעיפים הנ"ל, התרכז פרויקט E-MERGE בתמיכה למדיניות האירופאית של הקטנת הסיכון לחיי אדם, על ידי העלאת יעילותם של גורמי ההצלה השונים לסייע לנפגעי תאונות דרכים בתוך פרק הזמן המכונה "שעת הזהב". הפרויקט התמקד ביצירת מענה טכני ואופרטיבי נגיש למערכות מקומיות של מוקדי חירום הפזורים על פני אירופה.
מערכות בתוך הרכב- המערכות, תוכננו בהתאם לסביבה הפנימית הקיימת ברכב, כאשר המידע והתקשורת מועברים בטכנולוגיית GPS ומחוברים למערכת החיישנים הייעודית למערכת קריאת מצוקה (פתיחת כריות אוויר, חיישני פגיעה ברכב- צד/חזית/התהפכות וכד'), או הפעלה ידנית של מערכת eCall. מערכת eCall, חוברה למענה החירום הקולי של 112, מידע מינימאלי שנשלח מן הרכב אל מענה החירום לציבור PSAP, מקבל הרחבה ונשלח במלואו אל מוקד צוותי ההצלה השונים וזאת בהתאם לתפיסה הסטנדארטית של הרשות האירופאית לבטיחות בדרכים, הגורסת כי מערכת התרעת חירום הנמצאת ברכב, חייבת להוציא את המידע המינימאלי הנדרש במהירות הגבוהה ביותר לצורך איכון מיקום התאונה. המידע כולל זיהוי רישוי הרכב, כתובת בעל הרכב (מאיזו מדינה) וסוג הפגיעה שספג (בהתאם להפעלת החיישנים). לפחות שני גורמים במערכת חייבים להיות מופעלים אוטומאטית:
-
רישום זמן התאונה.
-
הפעלת הטלפון הסלולארי ברכב.
תפקיד המערכת במוקד החירום המקבל את קריאת החירום, הוא ליצור מגע ראשוני עם מערכת 112. משלב זה, ניתנת האפשרות למוקדן החירום ליצור קשר קולי עם הרכב שנפגע ולנסות לדבר עם מי מהנוסעים. על בסיס הנתונים הראשוני ששלחה המערכת אל מוקד החירום, נוסף עכשיו מידע עדכני ומורחב יותר מהנהג/נוסעים ברכב. מידע זה, המתעדכן מעת לעת, מועבר לכוחות ההצלה לצורך התארגנות טובה ומותאמת יותר בטרם הגעת הכוחות אל מקום האירוע. במקרה ומוקדן החירום, אינו דובר את שפתם של הנוסעים ברכב, ניתנת אפשרות לחבר למערכת מוקדן/אדם נוסף היודע את השפה המדוברת לצורך תחקור הנוסעים.
גישת התיקוף של הפרויקט, התבססה על דרישות המשתמשים ובעלי העניין בהיבט הארכיטקטורה והתוצאות הפעלת המערכת. דרישות המשתמשים הוגדרו דרך סקר כלל אירופאי מבין המשתמשים:
-
צורך בסיסי לאינטגרציה בין הרכב למערכת ההצלה שתופעל באופן אוטומאטי, מהיר, אמין, בטוח ללא שביתות המפעילים באופן מלא בכל זמן.
-
מערכות טכנולוגיות הנמצאות בתשתית חייבות לעבוד כל השנה 24 שעות ביממה, כאשר המידע מועבר ללא עיכוב לגורמי ההצלה הטובים/הזמינים ביותר.
-
כדי לשרוד התנגשות רצינית, נדרשת הגעת העזרה המקצועית אל המיקום המדויק של הרכב הפגוע, בדרך המהירה ביותר שמתאפשרת.
דרישות בעלי העניין מפרויקט E-MERGE, נושאות רצון ליצור פוטנציאל רווחי עבור הגורמים הבאים: 1. יצרניות הרכב. 2. המשתמשים/נהגים. 3. ספקי השירות. 4. מוקדי החירום. 5. גורמי ההצלה.
ארכיטקטורת ITS בחנה את המערכת בהיבטים הבאים:
-
על המערכת בתוך הרכב לשלוח מסר מדויק אל מוקד החירום.
-
תפעול התקשורת ביחס למסר הנקלט מן הרכב על ידי PSAP, חייב לעמוד בהגדרות המדויקות שנקבעו.
מעבר לכך, תמורות נוספות אותם מצפים המשתמשים ובעלי העניין לקבל כתוצאה מהפעלת המערכת, נוגע להורדת עלויות הטיפול הרפואי והוצאות צוותי ההצלה וכן פתיחת אפשרויות עסקיות עבור ספקי שירות ויצרני רכב. ניהול יעיל יותר של התנועה תוך הורדת העומס הנוצר במצבי חירום, העלאת איכות המענה ומהירות ההגעה של צוותי ההצלה אל השטח כתוצאה של מידע מדויק. המערכת נבחנה בכל האספקטים הטכניים והתפעוליים ברכב, במרכזי החירום וההצלה, לרבות שאלונים ותחקורים. התוצאות נבחנו גם בהיבט הכלכלי של עלות תועלת ממבט סוציו- אקונומי רחב. המדינות בהן נבחנה המערכת הן אנגליה, ספרד, שבדיה, גרמניה, איטליה והולנד.
ממצאים כלליים ומסקנות:
-
כל ממשקי המערכת נקלטו בשלמות ובהתאמה בארכיטקטורה הקיימת בכל אזור/מדינה.
-
כל ההמלצות לתפעול מערכת המענה האנושי כובדו.
-
כל מבחני המערכת, נוהלו בהצלחה והמידע שנשלח תאם בשלמותו את המידע שנקלט. שרשרת הפעולות עבדה באופן מדויק לרבות שיחות ועידה וקבלת מידע מינימאלי ומידע מורחב ממוקדי החירום.
-
מערכת E-MERGE הצליחה לבסס את עצמה על היכולת להתחבר לארכיטקטורה PSAP קיימת ועל זו שעתידה לבוא.
-
משוב חיובי התקבל ממוקדני מערכת PASP בהתייחס לתפעול טוב ומהיר יותר של טיפול באינפורמציה נכנסת ויוצאת לעומת הקיים בתפעול של מערכת 112 לבדה.
-
יעילות איכון מקום התאונה על ידי מערכת E-MERGE והגעת צוותי ההצלה להגשת עזרה בפרק הזמן הקצר ביותר, גבוהים באופן משמעותי. בהיבט הזמן התועלת ממערכת החירום 112 גדולה בהרבה כאשר היא מסונכרנת עם מערכת E-MERGE. כך קטן גם הסיכון להעברת מידע שגוי על ידי מוקדני החירום.
-
פרויקט E-MERGE, מוכיח באופן ברור כי חל שיפור בכל מקום באירופה בו נוסתה המערכת, הן באיכות הטיפול באינפורמציה על ידי מוקדני PASP והן בהגעת צוותי ההצלה למקום התאונה בפרק הזמן המכונה "שעת הזהב".
-
מדיניות האיחוד האירופי של השקעות בפיתוח טכנולוגי מאפשרת הפעלתה של מערכת E- MERGE בכל אירופה והופכת בכך את מערכת eCall לזמינה עבור כל אירופאי. תומכת בכך גם הגברת השיתוף של קהיליית המידע באופן ידידותי למשתמש.
-
יצירת ערך מוסף למוקדי החירום, ספקי השירות, יצרניות הרכב והמשתמשים, מהווה מנוף לקידום התקנה והפצה של מערכות Telematics ברכב ושימושם על ידי הנהגים בשל העובדה כי ניתן להרחיב ולהעלות את רמת שירות החירום בעת התרחש תאונה. תפיסה זו תואמת את מדיניות האיחוד האירופי להקטין בשיעור ניכר את מקרי המוות הנגרמים בשל עיכוב בטיפול מידי. הערכת הורדת מקרי המוות נעה בין 5% ל 10%.
המלצות:
-
בהיבט הטכנולוגי, רצוי לתכנן ארכיטקטורה התואמת מראש את צרכי המערכת. כמו כן יש לחדד וליצור פרוטוקולים בעלי התאמה מיטבית בין המערכות השונות (בין הרכב למוקדי החירום, בין הרכב לספקי השירות וכוחות ההצלה). חשיבות גדולה יש לטכנולוגיית המענה הקולי באיסוף האינפורמציה והקשר בין הרכב למוקדי החירום ושירותי ההצלה. יש לוודא הקצאת תדרים תואמים בטרם התקנת מערכת E- MERGE בכדי למנוע בעיות תקשורת. יש ליצור סטנדרטים בהיבטים טכנולוגיים ותפעוליים.
-
התועלת והרווח כתוצאה משימוש במערכת זו, נמצא בין שלושה בעלי עניין: הרשויות הציבוריות, וחברות הביטוח ויצרני הרכב, כאשר העלות הגדולה ביותר נופלת על מוקדי החירום והנהג הפרטי. יש לכן לאזן וליצור כדאיות כלכלית כזו שכל אחד מהשותפים, יוכל לראות את התועלת מן השימוש במערכת.
-
מומלץ להתחיל להתקין את מערכת E-MERGE באחת או שתיים ממדינות האיחוד האירופי שתשמשנה דוגמה לשאר המדינות, לצורך מעקב ולימוד דרכי היישום. הניסיון מן השנתיים בהן נערך המחקר מצביע על מספר תנאים מוקדמים שגרמו להצלחת יישום התכנית באותן מדינות:
-
קביעת תצורת ההפעלה של רשתות הסלולאר.
-
תשומת לב גבוהה לנושא תאונות הדרכים.
-
גידול מהיר במספר כלי הרכב.
-
יותר שטחים פתוחים/כפריים
-
מספר מוגבל של מוקדי חירום.
|
