|
כללי
הנזק השנתי הנגרם למדינת ישראל בשל תאונות דרכים, נאמד בין 10 מיליארד ₪ ל 12.5 מיליארד ₪. ערך זה כולל אומדנים של נזקי רכוש (רכב, תשתיות וכד'), נזקי גוף (פציעות קשות, פציעות קלות ונכות תמידית) ואובדן חיי אדם. הנתונים לחישוב אומדן זה, מגיעים ממספר גורמים:
-
משטרת ישראל.
-
חברות הביטוח.
-
מערכת הבריאות (בעיקר בתי חולים ומוסדות שיקום).
-
גורמים הממונים על תשתיות (משרד התחבורה, משרד התשתיות).
-
גורמים בתחבורה.
על פי נתוני משטרת ישראל, הסיבות לתאונה הן עבירות רשלנות וטעויות של נהגים (כולל הולכי רגל), כאשר בחלק משמעותי מן התאונות מעורבים גורמים הבאים:
-
עייפות
-
חוסר ניסיון/מיומנות בנהיגה.
-
הסחת דעת.
-
הערכה מוטעית של מצב התנועה.
-
עבירות תנועה- אי מתן זכות קדימה, מהירות מופרזת, אי ציות לרמזור אדום, שיכרות, עקיפות מסוכנות ואי שמירה על הימין.
גורמי תאונה נוספים להם אין נתונים סטטיסטיים שוטפים/פתוחים לציבור הרחב:
-
מצב בריאותי לקוי (אירוע לב, נהיגה תחת השפעת תרופות וכיו"ב).
-
מעורבות כלי רכב גנובים בתאונות דרכים, לרבות רכבים המעורבים במרדף משטרתי עקב ביצוע פשע.
גורמי תאונה פוטנציאליים נוספים שהמערכת, אינה מצליחה לנטר ולנטרל מבעוד מועד.
-
נהגים צעירים המורשים לנסוע רק בליווי מבוגר, או נמצאים בסטאטוס נהג צעיר (עם הגבלות נהיגה).
-
נהגים בשלילת רישיון.
-
נהגים עם הגבלות רפואיות (איסור על נהיגה בלילה וכד').
מחקרים שנערכו בישראל בין השנים 2000-2006, מראים כי המאפיין העיקרי לגרימת תאונות קשות וקטלניות, הוא גילם הצעיר של הנהגים. השילוב של חוסר ניסיון ונהיגה פרועה, מהווה גורם בעל תרומה משמעותית להתרחשות תאונות אלו. על פי נתונים נוספים, נמצא כי מחצית מהנהגים שהיו מעורבים בתאונות קטלניות, ביצעו לפני התאונה עבירת תנועה מתוך כוונה/שלא מתוך כוונה לבצעה (ללא קשר לתוצאותיה).
אחת העבירות השכיחות ביותר, היא נהיגה בפסילת רישיון (אף כי אין לה השפעה ישירה על גרימת התאונה). מתוך כ 180 אלף נהגים בישראל שרישיונם נפסל, אם מסיבות טכניות (אי-חידוש) ואם בעקבות שלילת רישיון על ידי בית המשפט, רבים הם אלה הממשיכים לנהוג למרות הפסילה.תופעה דומה אם כי קטנה בהיקפה, היא הנהיגה ברכבים שלא חודש בהם הרישיון (עברו טסט). רכבים אלו, מהווים סיכון לנהג וסביבתו בשל ליקויים טכניים- בטיחותיים. בנוסף עולהמסקר שערכה עמותת " אור ירוק", כי במהלך 2011, דיווחו 40% מקרב הצעירים ,בני 17-18, כי נהגו ברכב עוד בטרם קיבלו רישיון נהיגה ובהתייחס למספרם הגדול של הצעירים מבין הנוהגים בכביש, זהו נתון מדאיג.
אף כי המידע על מעורבות רכבים גנובים בעבירות תנועה ותאונות אינו זמין, ניתן ללמוד מנתוני מדינות אחרות, כי תופעה זו אינה שולית בסטטיסטיקת התאונות של רכבי משטרה (עד 27%). מרדפים בין רכבי משטרה, לרכבים גנובים המשמשים בעת ביצוע פשע, מסתיימים לא אחת בתאונה בה מעורבים הרכבים המשתתפים במרדף. מרדפים מסוג זה, עלולים לגרום למכוניות אחרות בסביבה להיקלע לתאונה ביניהן ללא מעורבות רכבים המשתתפים במרדף. גניבות רכבים בישראל, מתבצעות לשלוש מטרות עיקריות:
-
העברת הרכב הגנוב אל מעבר לקו הירוק והמשך שימוש בו.
-
פירוק לחלקים שישמו כחלקי חילוף הנמכרים חזרה בגבולות הקו הירוק.
-
שימוש ברכב הגנוב במהלך ביצוע פשע.
ניטור ובקרה למניעת תאונות דרכים
מדינות רבות ובללן ישראל, משקיעות מאמצים טכנולוגיים ורגולטוריים לנטר גורמי סיכון לתאונות דרכים, כאשר מאמץ רב מושקע בגורם האנושי.
-
אכיפת החוק- בישראל, משרד התחבורה בשיתוף משטרת התנועה, נאבק קשות בתופעת הנהיגה בשלילה, בעזרת יחידה מיוחדת לאיתור נהגים אשר רישיון הנהיגה שלהם נשלל/נפסל לאחר שהורשעו בעבירות תנועה חמורות, אך ממשיכים לנהוג כבשגרה. היחידה אוספת מידע מודיעיני על נהגים חשודים ועושה מאמץ לתפוס אותם בעת ביצוע העבירה. פעילות דומה, מתקיימת גם לגבי רכבים שתוקף הרישוי שלהם פג. נכון להיום, לא נעשה שימוש בטכנולוגיה מכל סוג, למנוע בפועל אפשרות של נהגים ללא רישיון/בשלילת רישיון, להתניע את הרכב ולנהוג בו, או לחלופין להתניע רכב שרישיונו אינו בתוקף.
-
מניעת גניבות רכב-
-
היחידה המשטרתית למניעת גניבות רכב (אתגר), פועלת לאיתור רכבים גנובים ומשחטות רכב. למרות העובדה כי לרשות היחידה עומדים אמצעים טכנולוגיים מתקדמים (מערכות ניטור לווייני/RF ועוד) ויכולת מודיעינית גבוהה, האמצעים העומדים לרשות גנבי הרכב, אינם פחותים באיכותם. זמן ניטרול מערכת המיגון של הרכב, עומדת על עשרות שניות בממוצע (פחות מדקה) ורכבים הממוגנים ברמה שאינה מאפשרת את התנעתם, נגררים ממקום החניה.
-
חברות הביטוח, מחייבות את בעלי הרכבים להתקין ברכבים מערכת מניעת התנעה (אימובילייזר), על ידי קוד ספרתי (לחצנים/קרלוג/אחר). מערכות אלו, ניתן לפרוץ בקלות, בשל היותן מופעלות במעגל אישור פנימי (המערכת המותקנת ברכב, היא המאשרת את הקידוד ומאפשרת התנעת הרכב). בשנים האחרונות, החל השימוש במערכת זיהוי ביומטרית (טביעת אצבע/קולי/חזותי), כאשר מערכת קליטת הנתונים הביומטריים, מאשרת את פרטי הנהג ומאפשרת לו להתניע את הרכב (אישור נשלח בטכנולוגיית סלולאר/RF, אחר). במידה ונהג שאינו מורשה לנהוג ברכב מנסה להתניעו (גנב, בן משפחה רחוק וכד'), מופעלת התרעה במרכז המידע של ספק השירות ובעל הרכב מעודכן בכך מיידית. במידה ובעל הרכב אינו מאשר את "התקלה", מועבר הטיפול אל המשטרה. מערכות זיהוי ביומטרי, קשות בהרבה לפריצה (יש קושי לעקוף את אישור ההפעלה מרחוק), השימוש בהן אינו רווח והוא קיים בעיקר ברכבי יוקרה.
-
הגבלות נהיגה רפואית- לכל מבוטחי קופות החולים, ישנו כרטיס נתונים מגנטי המאפשר לקבל מידע על מצבם הבריאותי, התרופות וטיפולים אותם מקבלים. עם זאת, רק חלק מן המידע הרפואי הרלבנטי לנהיגה, מופיע בנתוני הרישיון האישי (בעיקר הגבלות הנוגעות לראייה). רוב הבעיות הרפואיות שיש בהן סיכון לנהיגה (מחייבות שימוש בתרופות, או באמצעי עזר אחרים), אינן זמינות כמידע שימושי להרשאת נהיגה בשל החיסיון הרפואי המוגן בחוק. רופאי קופות החולים, מתריעים באופן קבוע בפני מטופליהם, על הקשר בין זמן לקיחת התרופה לבין הגבלות הנהיגה הקיימות בגין השימוש בתרופות, אך אין בידם לוודא או לאכוף הגבלות אלו.
-
הגבלות נהיגה לצעירים- הגבלות הנהיגה החלות על נהגים חדשים ונהגים צעירים (ליווי מבוגר, נהיגה בלילה וכד'), נמצאות בפיקוח חלקי (על ידי המשטרה בשיתוף אם ארגונים מתנדבים- אור ירוק ואחרים) וההקפדה על מילוין, מותנית בעיקר בשיתוף הפעולה בין ההורים לילדיהם. רישיון הנהיגה הזמני בו מחזיק נהג חדש/צעיר, אינו מכיל שום מגבלה טכנית לעבור על החוק.
-
נהיגה מקצועית- חברות וציי רכב, בהן ישנו צורך קבוע ברענון והשתלמויות נהיגה מקצועית (הובלת חומרים מסוכנים, נהגי אמבולנס, מלגזנים, מנופאים ועוד), פועלות על פי חוק לקיים פעילויות אלו במועדן (חד שנתי, דו שנתי וכד'). נתוני כל נהג שעבר השתלמות/רענון, מוכנסים אל מערכת ניהול צי הרכב ואף מצורפים אל רישיון הנהיגה. קורה לא אחת, כי חרף העובדה שלנהג שלא עבר השתלמות/רענון, מתאפשר להתניע את הרכב הייעודי ולפעיל אותו כבשגרה (תופעה זו, רווחת בחברות הסעה המשמשות כקבלן משנה להסעות תלמידים). מצוקת העובדים בחלק מן החברות, יוצרת לחץ לעבור על התקנות ולסכן את הנהג וסביבתו.
-
הגבלת שעות נהיגה- נהגים מקצועיים, מוגבלים במספר שעות הנהיגה על פי חוק. לצורך מעקב ואכיפה, נעשה שימוש בטכוגרף. על מנת למנוע אפשרות לזיוף שעות נהיגה בפועל ("הצרחת" נהגים בין רכבים נוסעים), ישנה בחלק ממדינות השוק המשותף באירופה, החלטה על מעבר לטכוגרף המופעל על ידי קרלוג/זיהוי ביומטרי. באופן זה, מחושב סך שעות הנהיגה של הנהג באותה יממה, גם אם הלה עבר בין מספר רכבים.
-
שימוש לא נאות בזכויות נכה- רכב המוכר כרכב נכה, מורשה לחנות בחניית נכים ללא הגבלת זמן (לאחר התיקון בחקיקת העזר העירונית- קיץ 2011). בני משפחה שאינם נכים הנוהגים ברכב הנכה, או שקיבלו הרשאה מיוחדת לרכבם הם בעת הסעת נכה, עושים לא אחת שימוש לא נאות בזכות זו. התופעה של שימוש בחניית נכים במרכזי קניות ועוד כאשר הנכה עצמו נשאר בביתו ובן המשפחה משתמש באותה עת ברכב, נפוצה מאוד בישראל וקשה הדרך לפקח עליה ואכוף את החוק בגין הפרתה.
-
עבירות ברכב שכור- השימוש הרווח ברכבים שכורים, יוצר עבור המשכיר, השוכר והרשויות מספר קשיים:
-
בין הרכב המושכר והשוכר הנוהג בו, אין קשר ישיר כמו בין רכב פרטי ובעליו. כאשר מתבצעת עבירה, היא נרשמת על רכב החברה ועל החברה לספוג את הקנס ולגבות אותו מן השוכר (תהליך הלוקח זמן). לא אחת קורה שבעבירות חמורות שאינן מטופלות במקום על ידי המשטרה (צילום רכב העובר באור אדום), עוזב השוכר את המדינה בטרם הועמד לדין (תיירים/עובדים זרים וכד').
-
רוב החברות, משכירות את הרכב על פי מספר הימים ולא על פי שעות. המעבר בין שוכר לשוכר (בעיקר במהלך אותה יממה), לא תמיד מעודכן בזמן אמת ואירוע בטיחותי/ביטוחי שעבר שוכר הרכב הנוכחי, עלול להירשם בטעות עלהשוכר הקודם. מצב זה, גורמים לא אחת לסיבוכים מיותרים ואף לתביעות משפטיות.
פירוט הטכנולוגיה
מערכות לזיהוי נהג, פותחו כמענה על צרכים נקודתיים במספר מישורים שונים:
-
מערכת זיהוי ביומטרית- מערכת זיהוי למשתמש, המושתת על קריאת מאפיינים ייחודיים רק לו (טביעת אצבע, מאפייני קול, תווי פנים, שרטוט מבנה קשתית העין). כאשר מערכת זיהוי ביומטרי, מחוברת את מרכז ניהול/בקרה, ניתן ליישם בעזרתה הגבלות משתמש- מהירות מקסימאלית, שעות נהיגה, מצב בריאותי ועוד.
-
אימובילייזר ביומטרי המבוסס על טביעת אצבע. מזהה רקמות עור מטביעת אצבע של המשתמש ברכב ברמת דיוק גבוהה במיוחד. האימובילייזר הביומטרי, מאפשר הפעלה של עד עשרה משתמשים באמצעות טביעת אצבע ואפשרויות זיהוי בלתי מוגבלות כשמדובר ביישומים עבור ציי רכב. במצב חירום או מוסך, ניתן גם לעשות שימוש בטלפון הסלולרי הפרטי כדי לאפשר שימוש לאדם אחד בלבד, באמצעות סיסמה אישית. להתקן הביומטרי החדש, כאשר זמן החימוש האוטומטי נמשך כ 30 שניות, מערכת הזיהוי, פועלת גם בתנאים קשים (קרני שמש ישירות או טמפרטורות גבוהות במיוחד). בנוסף, כולל האימובילייזר הביומטרי זמזם המסמן את מצב המערכת, שקע USB, זיכרון פנימי של 50 האירועים האחרונים שהתרחשו מבחינת הפעלת הרכב, אפשרויות תכנות שונות, הגנה מפני זהות גנובה, קריאה של רקמות עור ללא הפרעה של חתכים, לכלוך או פגיעות בעור וגיבוי על ידי סוללה פנימית. מערכות זיהוי טביעת אצבע, הן הנפוצות ביותר ועלות רכישתן, יורדת משנה לשנה. ראה קישור למוצר 1 ראה קישור למוצר 2
-
-
אימובילייזר ביומטרי המבוסס על זיהוי פנים, בנוי ממצלמה זעירה המותקנת על לוח השעונים, בעזרתה מזוהים פני הנוהג ומתקבלת/נמנעת הרשאת ההתנעה. בציי רכב ובמערכות שליטה מרכזיות (גם לרכבים פרטיים). מערכות מתקדמות לזיהוי תווי פנים, מסוגלות על סמך אלגוריתם משוכלל לשרטט מאפייני הזדקנות ועל ידי כך להתעדכן בהתאמה מלאה במשך השנים. ראה קישור למוצר
-
-
אימובילייזר ביומטרי המבוסס על זיהוי מבנה העין, נחלק לשלושה אופני זיהוי. הראשון מזהה את מבנה קשתית העין (החלק האחראי על הצבע בעיניים) והוא מהיר מאוד ומדויק, משום שהתבנית המורכבת שלהקשתית היא ייחודית לכל אדם. זיהוי שני מתבסס על המבנה הטופוגרפי של כלי הדם ברשתית, הוא מתבצע בעזרת מצלמה מיוחדת ותהליך הזיהוי מושלם בדרך כלללאחר הרחבת האישון. אופן הזיהוי השלישי, מושתת על העובדה שלכל אדם יש תנועות עיניים ייחודיות לו. המשתמש מסתכל על פרט שנע על המסך, ובו בזמןהמערכת מצלמת את עיניו ועוקבת אחר דפוס התנועה שלהן.
-
-
אימובילייזר ביומטרי המבוסס על זיהוי מבנה הקול, מאפיין את התבנית הקולית הייחודית לכל אדם- מנעד הצלילים וריכוזם (כמה גבוהים/נמוכים- גלי הקול) וחיתוך הדיבור. המערכת מופעלת בעזרת דיבורית, או על ידי חיוג מן הטלפון הנייד. האלגוריתם לזיהוי, מסוגל לסננן מאפיינים חד פעמיים (צרידות, ליחה וכד') ועם זאת, הוא מאפשר התייחסות לשוני בחיתוך הדיבור (השפעת אלכוהול, לחץ נפשי וכיו"ב). במערכת זו, ניתן לקודד גם משפט הפעלה קבוע, בלעדיו לרכב לא תתאפשר התנעה.
-
כרטיס זיהוי אישי/קרלוג- מבוסס על קידוד אלקטרוני על גבי כרטיס פרטים אישיים בדומה לכרטיס אשראי. פעולות שונות במערכות יישום שונות בעלות ממשק ניהול משותף, משייכות את פרטי המשתמש וזמן תחילת/סיום השימוש ביישום עצמו. השימוש בכרטיס זיהוי אישי רווח בציי רכב שונים (בעיקר בקיבוצים), לרבות ציי רכב כבד בהם משמש הכרטיס גם להפעלת מעקב שעות הנהיגה בטכוגרף.
-
כרטיס אישי חכם- מבוססים על אחסון רב שכבתי של פרטי המשתמש (כולל זיהוי ביומטרי), כרטיסים אלו, מאגדים בתוכם מספר טכנולוגיות לזיהוי וטעינת מידע השייך לבעל הכרטיס (לדוגמה- מידע רפואי הקשור לרגישות/צורך שימוש בתרופות). מספר חברות בעולם ובישראל מייצרות כרטיסים חכמים והשימוש בהם מוגבל למוסדות ייעודיים בהם נדרשת הסכמת המשתמש- לא ידוע על שימוש בכרטיסים אלו לצורכי תחבורה מכל סוג. ראה קישור
-
כרטיס שימוש ברכב על בסיס שעה- בערים צפופות בהן קיימת בעיית תנועה וחנייה, ניתן למצוא יישום של השכרת רכב על בסיס שעה, ללא צורך להגיע אל משרד חברת ההשכרה לצורך קבלת מפתח וחתימה על טפסים. מערכת אינטרנטית, מאפשרת רישום חד פעמי של פרטי המנוי וקבלת כרטיס שימוש אישי. נהג המבקש לשכור רכב לפי אזור, תאריך ושעה, נכנס אל אתר האינטרנט של חברת ההשכרה, נרשם בלוח ההזמנות ולאחר שקיבל אישור על שכירת הרכב, הוא מגיע אל אחד מצי הרכבים הממוקמים בחניונים (נכון להיום, ברחבי גושדן). לחלופין, יכולים החברים בשירות להגיע לכל רכב בכל רגע נתון, להעביר כרטיס חכם על השמשההקדמית, להיכנס לרכב ולנסוע. בגמר השימוש, מחזירים את הרכב למקום ממנו נלקח, נועליםאת הרכב בעזרת הכרטיס החכם ותעריף השימוש ברכב, מסולק ישירות מחשבון כרטיס האשראי. ראה קישור
יעוד (בעיות בטיחותיות שהיא מיועדת לתת להם מענה)
מערכות לזיהוי נהג, נועדו לקשור ישירות בין הרכב לבין הנוהג בו לצורך ניטור הרשאת נהיגה המתבססת על גיל, כישורי הנהיגה, הגבלות רפואיות/ביטוחיות/אחרות, מספר שעות הנהיגה וכל צורך רלבנטי שהוגדר במערכת.
מצב בשלות הטכנולוגיה
סטטוס פיתוח/ניסויים
חברות רבות בעולם ובכלל זה בישראל, עוסקות במערכות זיהוי אישי (ביומטרית/אחרת). מערכות אלו, משמשות ליישומים אבטחה לרבות יישומים בתחום התחבורה. רמת הדיוק, עולה בהתאמה לשכלולים הטכנולוגיים ברמת החומרה (עדשות, משטחי מגע, מערכות שמע ועוד) ולשכלולים במורכבות האלגוריתמים לזיהוי.
היקף מכירות בעולם - היקף המכירות בתחום הרכב, נמצא בעליה מתמדת וקהל היעד שלו הם ציי רכב וחברות אבטחה הנותנות שירות לבעלי רכבי יוקרה.
מס. יצרנים - מספר היצרנים בעולם, גדול מאוד ובישראל עוסקות בו כמה חברות, ביניהן ניתן למצוא את חברת ספטרוטק, IQS, אפקון ואחרות.
מצב ההטמעה בעולם
-
פרסום תקן טכני ISO- יצרניות מערכות הזיהוי, מחויבות לעמידה בדרישות התקן הבינלאומי העוסק במערכות זיהוי ואבטחת מידע. תחום התחבורה, מהווה "טרמפיסט" על יישומים אלו.
-
פרסום תקנות מחייבות (באיזה מדינות)- לא ידוע על פרסום תקנות, למעט אולי דרישות של חברות ביטוח כלפי מבוטחיהם. מעבר לכך, החוק להגנת מידע, עדיין אינו מאפשר שימוש רב תכליתי של מערכות אלו כחלק אינטגראלי במאגרי המידע.
-
כוונות לפעילות גופים ממשלתיים בעולם- משרד המשפטים האמריקאי, פרסם לשנת 2010, תוכנית תקציבים רחבה למחקרי יעילות ואתיקה בתחום השימוש בזיהוי הביומטרי, לרבות מערכות הרשאה לרכב (אימובילייזר). חלק מן המחקרים לא הסתיימו וחלקם עדיין לא פורסמו.
קישור לתוכנית
מצב ההטמעה בישראל
-
פרסום תקן טכני על ידי מכון התקנים- קיים רק לגבי מערכת הזיהוי עצמה ולא לגבי השימוש שנעשה בה.
-
פרסום תקנות מחייבות בישראל- לא פורסמו ברבים.
-
כוונות משרד התחבורה- לא ידועות.
מצב המחקר
-
מחקרי מפתח- לא נמצאו מחקרים העוסקים בקשר בין גניבות רכב לסוג האבטחה, למעט דיווח חברות הביטוח על סוגי הרכבים הנגנבים (רכבי שטח/יוקרה/מסחריים/פרטיים).
-
מחקר תגובות משתמש- לא נמצא.
-
מחקר אפקטיביות- לא נמצא בתחום הרכב.
-
מחקר רמת הטמעה- לא נמצא בתחום הרכב, למעט דיווח חברות הביטוח (ללא פירוט).
מהתקשורת
מסדר זיהוי- משקפיים שקולטים פרצוף חשוד, מערכת שמנתחת תנועותעיניים, זיהוי באמצעות מיפוי ורידים וקורא טביעות אצבעות שמוודא שלא מדובר באיברכרות. זכויות הפרט או לא, ישראל היא מעצמה ביומטרית. הנה כמה מהפיתוחיםהאחרונים
|
