GPS | תחבורה

GPS - Global Positioning Systems. היא מערכת תקשורת בין לוויינים שהוקמה על ידי משרד ההגנה האמריקני בעשורים האחרונים של המאה ה 20. מטרת הקמתה של המערכת הייתה לספק פלטפורמה טכנולוגית לניווט בים, ביבשה ובאוויר, בכל מקום, שעה ומזג אוויר.. המערכת כוללת 24 לוויינים (ועוד 3 לגיבוי), הנעים בשישה מסלולים בגובה של 20,000 ק"מ. הלוויינים משדרים נתונים מדויקים ביחס למיקום וזמן בקווים גאודזיים (מסלול במרחקים קבועים מכדור הארץ וסביבו). על ידי חישוב טווחים ל-4 לוויינם (או יותר) מבצע מכשיר ה-GPS טריאנגולציה המאכנת את מיקומו המדויק (קווי אורך ורוחב) של הגורם המתקשר עם המערכת ואת גובהו (מעל/מתחת לפני הים).

שירות GPS, ניתן באופן חופשי בכל העולם וללא צורך ברישום או תשלום כלשהם. מסד נתונים (מפות טופוגראפיות, תכסית ונתונים ייעודיים) המוזן למכשיר ה GPS ונתוני המיקום העצמי המתעדכנים במקלט מידי שנייה, מאפשרים למשתמש לקבל תמונת שטח על גבי מסך גראפי העוזרת לו לנווט ולהתמצא בכיוון ומרחק לנקודות יעד מוזנות וכן מידע לגבי מהירות התקדמות, זמן הגעה ליעד, סטיות מהנתיב המתוכנן ועוד. בנוסף לניווט, משמשת מערכת ה-GPS להפצת זמן מדויק וסנכרון שעונים. כל לווין מצויד במספר שעונים אטומיים המספקים מקור זמן בדיוק של 3 ננו-שניות (3 מיליארדיות השנייה). מערכות תקשורת, מערכות הפצת חשמל ומערכות נוספות הדורשות זמן משותף מדויק עושות שימוש במקלטי GPS לרכישת זמן.

GPS היא מערכת דו-שימושית- למטרות צבאיות ואזרחיות. בהתאם, המערכת מספקת שתי רמות שירות - דיוק וחסינות גבוהים למשתמשים צבאיים ושירות נחות יותר, אך חופשי מכל הצפנה, אכיפה או תשלום לכלל המשתמשים האזרחיים, כאשר השימוש במערכת הוגבל ביישומים וברמת הדיוק. המערכת פרצה לתודעה הציבורית במלחמת המפרץ הראשונה (1991) והשנייה (2003), כאשר כוחות הקואליציה עשו בה שימוש רב בהנחיית המטוסים ליעדי ההפצצה, תיאום בין כוחות, הבחנה בין אויב לידיד, איתור ומעקב אחרי כוחות, טיווח מדויק של אגדי הארטילריה וכוחות השריון וניהול המערך הלוגיסטי (ניהול ציי רכב).

הממשל האמריקאי שאפשר שימוש חופשי בטכנולוגיית GPS, ראה עצמו חופשי להגביל את רמת הדיוק על פי סולם ביטחוני. ב-1 במאי, 2000 חתם הנשיא קלינטון על הצהרה המורה לבטל את הנחתת דיוקי ה-GPS באותה הצהרה הודיע הנשיא כי אינו מחויב לספק רמת שירות זו ובכל עת ושמורה לממשל הזכות לשוב ולהפעיל את אותו מנגנון שיבושים ה-Selective Availability ולפגוע ברמת הדיוק למשתמשים אזרחיים באזור גיאוגרפי ובפרק זמן שיידרש. מאז אותה הצהרה לא שבו האמריקאים להפעיל את ה-SA ולפגוע בדיוקי המערכת, למעט בתקופה של שלושה ימים החל מפיגוע ה 11 בספטמבר 2001, בו נחסמה הגישה לתקשורת לוויינית לכל הגורמים האזרחיים ופסקו הטיסות אזרחיות אל/מ ובתוך ארה"ב. ב-1997 הדגימה חברה רוסית מוצר מסחרי ראשון המאפשר לחסום את אותות ה-GPS ברדיוס של כ-200 ק"מ. מוצר כזה שמחירו אלפי דולרים בודדים וניתן לנייד אותו בקלות ממקום למקום, מהווה איום משמעותי בעת פיגוע טרור, או אסון אחר כאשר כוחות ההצלה והחירום העושים שימוש רב בטכנולוגיה זו, יישארו מנוטרלים מיכולת לסייע באופן יעיל וגורמי הממשל השונים לא יוכלו לנהל כראוי את מערך הפינוי/תנועה המתבקש.

מתחילת המאה ה 21, החלו פיתוחים נוספים של מערכות תקשורת לוויינית, להיכנס לשוק. . מערכת Global Navigation Satellite System - GNSS , היא פיתוח של מערכת מבוססת GPS בתוספת ערוצי ניווטלווייניים מתחרים ומשלימים נוספים. מערכת זו, מציעה לרובד גדול של צרכניםומפתחי שירותים ומוצרים על פלטפורמת GPS, מקורות ניווט זמינים, אמינים ומדויקים לאין שיעור.

-Glonass - מערכת תקשורת הלוויינית הרוסית, הכוללת כ 20 לווייניםמדור חדש שאמורלאפשר דיוקי ניווט גבוהים יותר ולתפקד זמן ארוך יותר בחלל. ארה"ב ורוסיה מתכננות את הגברת שיתוף הפעולה בין מערכות ה-Glonass וה-GPS, ואת אבטחת התאימות ביניהן. כיום קיימים מקלטי GNSS המשלבים קליטה של אותות ה-Glonass ו-GPS לקבלת ניווט אמין ומדויק במיוחד.

Galileo- שיתוף פעולה בין האיחוד האירופי לסוכנות החלל האירופית, קבע לעצמו מטרה למקם בחלל עד שנת 2008, מערכת לוויינים משוכללת שתהווה חלפה אירופאית למערכת GPS האמריקאית. בשנת 2012, תתחרה מערכת גלילאו על יישומי הדור הבא של מערכות GPS. קהל הצרכנים, יוכל להשתמש במכשירים המתקשרים עם כל שלוש מערכות התקשורת הלוויינית. פרויקט Galileo יציע חמש רמות שרות, החל משירות בסיסי פתוח לציבור וחופשי מתשלום, דרך שירותיםברמה גבוהה יותר (כרוכים בתשלום) ועד שירות איכותי ומוצפן לשימוש בטחוני. בפרויקט זה השקיעו בנוסף לחברות האיחוד האירופי גםהודו, סין וישראל.

יעוד

מערכת תקשורת לוויינית- GPS, נועדה לאיכון תחנות ממסר ניידות ונייחות (מכשירי ניווט, מקלטים/משדרים) על פני כדור הארץ ומחוצה לו, תוך יצירת מסד תקשורת להעברת נתונים מכל סוג בין תחנות הממסר השונות.

מצב בשלות הטכנולוגיה

שימושים במערכת GPS- מוצרים ויישומים.

נווט GPS

נווט GPS, הוא מקלט/משדר המתקשר עם מערכת תקשורת לוויינית, המראה לו בכל זמן מה מיקומו ביחס לגורמים בסביבתו הקרובה (מספר קילומטרים לכל כיוון- תלוי ברזולוציה). מכשיר הניווט מצויד במסד נתונים הכולל מפת תכסית וגורמים רלבנטיים נוספים, על פי הביקוש/צורך. מכשיר הניווט מאפשר לנוהג לקבוע מסלול מנקודה אחת לאחרת, באופן החסכוני ביותר במרחק/זמן. מכשיר הניווט המודרני מסוגל לקבל מידע עדכני על גודש נסועה ומידע רלבנטי אחר. השימוש בנווט GPS הפך את הנסיעה ליעילה, חסכונית ומזיקה פחות מבחינה אקולוגית.

מערכת התרעה על התנגשות לפנים וסטייה מנתיב.

השימוש בטכנולוגיית GPS במערכות התרעה על התנגשות לפנים וסטייה מנתיב, קיים במערכות עצמאיות המשולבות ממספר טכנולוגיות ובמערכות המשולבת עם רכיבים בתשתית. תפקיד המערכות לאמוד את מצב התנועה ביחס לרמזורים וגודש הנסועה, לזהות אפשרות להתנגשות בין רכבים על פי מיקומם ולהתריע בפני הנהגים על סכנה להתנגשות. מערכות אלו, מתבססות על קבלת מידע ממערכת האיכון הלוויינית, המועברת בין הרכבים לבין מערכות תקשורת בתשתית הדרך ומרכזי התנועה.

מערכת רמזור חכם

פיתוח מערכות למניעת התנגשות בצומת מרומזר ולא מרומזר, עולה בשנים האחרונות במקביל להתפתחות היישומים במערכות לניהול תנועה, המתקשרות עם הרכב בטכנולוגיית GPS ודומות לה.

בצומת לא מרומזר הכולל בד"כ מפגש בין שני כבישים בעלי נתיב בודד לכל צד, לא מוסדרת התנועה דרך מרכז ניהול תנועה המחייב סנכרון מורכב הכולל בתוכו גם מערכות התרעה על התנגשות אפשרית. מערכת GPS, מאפשרת לשני רכבים בקרבת הצומת לקבל מידע זה על זה ועל תזמון הגעתם לצומת. במידה והמערכת מזהה סיכון להתנגשות, היא מתריעה ומאפשרת לנהגים לקבל החלטה מושכלת.

בצומת מרומזר המקושר למערכת ניהול תנועה, כל שינוי בסדר התנועה הנעשה בצומת, חייב להשפיע על ניהול התנועה הכולל של המערכת והופך את הפתרון המקומי למורכב יותר. נכון להיום, קיימות מספר טכנולוגיות לרמזור חכם, שרק חלקן מיושמת הלכה למעשה בצמתים מרומזרים. רוב הפיתוחים של מערכות לצומת מרומזר, אינם מסתפקים רק בתפעול הצומת עצמו, אלא פועלים יותר בכיוון פתרון הכולל בתוכו גם תקשורת (DSRC, GPS ודומיהם) בין הרמזור והרכב (FORD) ובין רכב אחד לרכב אחר על מנת להתריע מבעוד מועד על סכנה לתאונה בצומת.

לחצן מצוקה

בעת התרחשות תאונה, נפגעים לא אחת נוסעי המכונית ברמות שונות של חומרה. הגשת סיוע רפואי מיידי, היא הגורם המרכזי בסיכויי הנפגעים לשרוד בחיים, או להימנע מהחרפת הפגיעה. זמן ההגעה ההכרחי הוא בתוך השעה הראשונה מרגע הפגיעה- "שעת הזהב" זיהוי התרחשות התאונה, מיקומה, חומרתה ובמקביל הטיפול בה, יצרו את הצורך לפתח מערכות משולבות המפעילות קריאה עצמאית ומיידית למוקדי החירום בעת תאונה, בד בבד עם הפעלת מענה מתאים. מערכות לחצני המצוקה שפותחו פועלות באופן דומה ומבוססות על שילוב טכנולוגיות:

1. ברכב המעורב בתאונה, קיימים חיישנים היקפיים השולחים במקביל להפעלת כריות האוויר, אות מצוקה בתקשורת לוויינית (GPS). האות הנשלח מתקבל באחד או יותר ממוקדי החירום הפזורים באזור (מד"א/EMS, מכבי אש, משטרה). המסר מדווח על מיקום התאונה ועל סוג הפגיעה ברכב (צידית, חזיתית, התהפכות וכד').

2. מערכות ניהול אירועים במוקדי החירום מקבלות את המסר, מזהות אות מיקום הרכב, כיוון הנסיעה/נתיב וחומרת הפגיעה בו.

3. התקשרות אוטומאטית נוצרת עם הרכב, כדי לאבחן את מצב הנוסעים ובהתאם לתגובה/חוסר תגובה, מקבל האירוע תיעדוף כזה או אחר להוצאת רכבי הצלה למקום האירוע בהתאמה לזמן הגעה/מרחק..

4. יצירת מסלול נסיעה מהיר/קצר ככל הניתן אל הרכב הפגוע, תוך מתן עדיפות בתנועה לרכבי ההצלה, מתבצע, מול מוקד החירום ומרכזי התנועה בעזרת תקשורת לוויינית.

רשם נתונים לרכב- IVDR

רשם נתונים לרכב וניטור נתוני נהיגה (קופסא ירוקה), מהווה כלי ראשון במעלה בהיבט הבטיחותי של נהיגה מונעת. מערכת ניטור הנהיגה, עוקבת אחר מאפייני הנהיגה של הנוהג ברכב הבאים לידי ביטוי במרכיבים המכאניים- עצמת תאוצה ותאוטה, חדות זוויות הניהוג, מהירות הנהיגה בעקומות, עומס על המנוע- חום וכיו"ב. מערכת בקרה בה נערך שקלול מאפייני הנהיגה, יוצר פרופיל בטיחותי של המשתמש. פרופיל הנהיגה מתעדכן בכל רגע על בסיס מודל נתון. רוב המערכת כוללת חיישני תאוצה, אנטנה סלולארית המתקשרת עם מרכז הנתונים, מתקן GPS לקביעת מיקום ומערכת התרעה עבור הנהג (חזותית, קולית).

מערכות רשם נתונים לרכב נחלקות לשלוש קטגוריות:

1. מערכות שמירת מידע- מערכות אלו רק אוספות ושולחות את המידע למרכז הנתונים על מנת לעדכן את מנהל צי הרכב לגבי אופי הנהיגה של כל אחד מעובדיו. מנהל צי הרכב עוקב אחר כל נהג ופועל לתקן/לחזק את הנהגים בהתאם לדו"ח הנהיגה שהתקבל.

2. מערכות שמירת מידע והתרעה- מערכות אלו מעבירות למרכז המידע את נתוני הנהיגה בזמן אמת ובמקביל גם נותנות משוב לנהג. המשוב מגדיר את אופי הנהיגה על פי פרמטרים קבועים מראש ומבטאת אותם בגרף התנהגותי. ברכבים בהם ניתן משוב לנהג, מופיע הגרף כתחום צבע (ירוק- נהיגה נכונה, צהוב- נהיגה גבולית ואדום- נהיגה מסוכנת). את הגרף ניתן להוציא גם ממרכז הנתונים ואף לקבל התרעה סלולארית לסמכות ממונה, כאשר מאובחנת נהיגה מסוכנת.

3. מערכות מתערבות- מערכות אלו, מנטרות מצבי סיכון גבוהים במיוחד הנובעים על פי רוב מנהיגה במהירות מופרזת, ניהוג פרוע, תאוצה/תאוטה קיצונית החוזרת על עצמה באופן תבניתי. כאשר זוהתה תבנית של נהיגה פרועה ומסוכנת, המערכת מסוגלת על פי הוראה הנשלחת אליה ממרכז הבקרה (GPS/סלולאר), לשתק את המנוע באופן מדורג, על ידי השנקת מצערת הגז עד לרמה נמוכה מאוד של סל"ד.- מערכות אלו בשלבים כאלה ואחרים של פיתוח/ניסוי.

מערכות לניהול ציי רכב.

מערכות מבוססות GPS, מהוות כלי עזר משמעותי לבעלי חברות, לנהל באופן יעיל וחסכוני את ציי הרכב שלרשותם ובמקביל להקטין את הנזק האקולוגי. גם בעלי עסקים קטנים, יוצאים נשכרים כתוצאה מן השימוש במערכת זו על ידי הפחתת עלויות האחזקה והקטנת בלאי הרכבים. מעבר להיבט הכלכלי- ניהולי, התרומה הנוספת של מערכת GPS, היא היותה משולבת בטכנולוגיות לבטיחות בתחבורה שהשפעתה על יכולתם של מנהלי ציי הרכב "לראות" מה מתרחש בשטח עצומה.

צריכת הדלק, מהווה את ההוצאה הגדולה ביותר לבעלי ציי הרכב ותרומתה לזיהום הסביבה משמעותית ביותר. הדרך היחידה להקטין את עלות השימוש בדלק, הוא הפחתה משמעותית של צריכתו על ידי שימוש מושכל במערכת GPS איכותית בעלת יישומי ניהול, בעזרתה מנוהל הצי באופן יעיל וחסכני.התנהגות הנוהגים בצי הרכב, משפיעה ישירות על צריכת הדלק. מהירות הנסיעה השוטפת, ניהוג הרכב ופעולות האצה, בלימה ושמירה על לחץ אוויר נכון, משפיעות ישירות על החיסכון בצריכת הדלק בשיעורים שבין 7% ל 23%. מערכות ניהול ציי רכב המקבלות בעזרת GPS, ערכים עדכניים של פרופיל הנהיגה, מאפשרות למנהלים לעצב פרופיל נהיגה בטיחותי, יעיל וחסכוני.

פיתוח מערכת GPS, יצרה את האפשרות למנהלי ציי הרכב, לקבל תמונות מצב לגבי המיקום המדויק (במטרים) של כל רכב בכל זמן נתון ובהתאם לכך לחלק באופן מטבי את העבודה, לשפר את זמן ההגעה מנקודה לנקודה ולהעלות את התפוקה.

המערכת, מאפשרת למנהל צי הרכב לעקוב אחר כל נהג ונהג במספר פרמטרים:

מספר שעות העבודה הכוללות אותן הוא מבלה בנסיעה- האם הוא חורג משעות הנהיגה המותרת?
כמה זמן הוא נוסע בין עבודה אחת למשניה- עד כמה יעילה חלוקת המטלות של מנהל העבודה?
האם הנהג משתמש ברכב לנסיעות שאינן בתחום העבודה המתבצעות בשעות העבודה?
כמה זמן למנוחה בין עבודה לעבודה מאפשר הנהג לעצמו- האם העומס סביר?
מהי צריכת הדלק לקילומטר- תאוצות ותאוטות, מאמץ מנוע.
ניטור מסלול הנסיעה, מאפשר למנהל התחבורה, לשנות לנהג מסלולי נסיעה בהתאם למצב התנועה העדכני (עומסים, תאונות וכיו"ב), או שינויים בלו"ז וחלוקת המטלות.

מערכות איתור רכב (גנוב/אבוד).

אחד היישומים הראשוניים של מערת GPS, היה איתור רכב גנוב. חברת איתוראן הישראלית הייתה מחלוצי המפתחים בתחום זה. מכשיר איתוראן הוא משדר זעיר המורכב על שלדת הרכב במקום סודי ולא נגיש. כל משדר מקושר אל מרכז מידע אותו מפעיל ספק השירות. בכל רגע נתון, אפשר לאכן את מיקום הרכב. חברות ביטוח נוהגות לחייב לקוחות בעלי רכבי יוקרה לצייד את רכבם במשדר איתוראן ומיד עם התרחש פריצה לרכב, מתחיל המשדר לשדר אותות אל מרכז המידע המאויש באופן קבוע. יחידות משטרה וכוחות הביטחון בארץ ובעולם, מתעדכנות באופן קבוע לגבי גניבות רכב וכיוון נסיעת גנבי הרכב. בשנים האחרונות, נרשמה מגמה חיובית בתפיסות רכב גנוב כתוצאה ממעקב אחר הגנבים בעזרת משדר ה GPS. נמצא קשר בין גניבות רכב לבין פעילות עוינת (טרור) שבאה לאחר מכן בשל היכולת המוגבלת לקשור בין הרכב ששימש לפעילות הטרור לבין הנוהגים בו- הנתונים מתייחסים לסוג הרכב והמקום אליו הוא מועבר. כוחות הביטחון בארץ ובעולם, מודעים היטב לצורך למזער ככל הניתן את גניבות הרכב כחלק מן הפעילות נגד טרור.

סטאטוס פיתוח/ניסויים,

מערכת GLONAS, GPS הדור החדש ומערכת גליליאו סיימו את שלבי הפיתוח והן תכנסנה לתפקוד מלא בהדרגה.

היקף מכירות בעולם

גדול מאוד, בשל העובדה כי הרבה מערכות מסתמכות על טכנולוגיה זו ליישומים נוספים.

מצב ההטמעה בעולם

פרסום תקן טכני ISO

קיימות שלוש מערכות תקשורת לוויינית- GPS, , Glonass, Galileo, קיימים הבדלים טכנולוגיים בין שלוש מערכות אלו, עם זאת הן בנויות לתקשר אחת עם השנייה. הבעלות על הטכנולוגיה לתקשורת לוויינית נמצאת בידי המדינות- ארה"ב, רוסיה והאיחוד האירופי. קיימים תקנים לכל אחת מן המערכות וכל יצרן נאלץ לפתח את מוצריו בהתאם לפלטפורמות הקיימות.

Federal Aviation Administration http://www.faa.gov/about/office_org/headquarters_offices/ato/service_units/techops/navservices/gnss/

פרסום תקנות מחייבות (באיזה מדינות).
כוונות לפעילות גופים ממשלתיים בעולם.

ארה"ב ורוסיה הודיעו על כוונתן ליצור פלטפורמה משותפת למערכת GPS המשופרת ולמערכת Glonass המרחיבה את תחום הכיסוי שלה מעת לעת. האיחוד האירופי הודיע כי מערכת Galileo שהפעלתה המלאה תושלם בסוף העשור, תתקשר באופן מלא עם שתי המערכות הקיימות.

מצב ההטמעה בישראל

פרסום תקן טכני על ידי מכון התקנים - לא ידוע
פרסום תקנות מחייבות בישראל- לא פורסמו
כוונות משרד התחבורה-לא פורסמו

יצרנים בישראל

פירוט יצרנים

ישראל שותפה נכון להיום בפרויקט Galileo. סוכנות החלל הישראלית וגופים הקשורים אליה, שייכים לצוות הפיתוח של המערכת בידע ובהשקעות כספיות.

עמדת יבואני רכב

מצב המחקר

מחקרי מפתח

מחקר הערכת ביצועים (היתכנות) ועלות תועלת של מערכות למניעת תאונות בצומת מרומזר. . Intersection Collision Avoidance System ( (ICASו Violator Warning- OHAIO 2003

הערכת ביצועי המערכות המורכבת כתשתית אלטרנטיבית מבוססת על טכנולוגיה מתקדמת, כוללת דרישות פונקציונאליות, תכנון קונספטואלי ובחינת היתכנות של כלל התכנון מערכתי בצמתים (עירוניים ובין עירוניים), בעלי מספר גבוה של תאונות בשלוש מדינות בארה"ב (Virginia, California, and Minnesota). המחקר נפרש על פני שלוש שנים וכלל בחינת מרכיבים התנהגותיים, בחינת הסיבות והגורמים לתאונות בצומת (תאונות המתרחשות בין רכב החוצה את הצומת לרכב אחר ותאונות המתרחשות בין רכבים הנמצאים זה מכבר בתוך הצומת). המחקר הגדיר מספר פרמטרים הנדרשים לאפיון זרימת התנועה והנסועה המתבססים על טכנולוגיה חכמה לתחבורה (GPS, סלולאר, לולאות מגנטיות ורדאר).

מיקום הצמתים למחקר, נבחר בהתאם לזמינותם הגבוהה לתאונות בצומת (סוג הקונפליקטים- התנגשות של רכב החוצה את הצומת, תאונות בתוך/מתוך הצומת ופוטנציאל להתנגשות). תפיסת ההפעלה, התבססה על תרחישי תאונות ועל התבניתיות של גורמי התאונות מתוך דיווחי התאונות המיוחסות לכל צומת. בהתאם לסטטיסטיקה שהצטברה לגבי סוגי התאונות הרווחים בכל צומת, יועדו יישומי המערכות (התנגשויות חזית צד, התנגשות עם רכב הבא מאחור, פגיעה בהולכי רגל ושאר האפיונים שנמצאו).

המערכות כללו חיישני מהירות (רדאר Microwave DopplerMicrowave True Presence, Visible VIP ,SPVD Magnetometers, Inductive Loop), מצלמות וחיישנים הפזורים לאורך הצומת ובתוכה. אומדן הסכנה להתנגשות כלל בתוכו את חישובי הגיאומטריה של כל נתיב. קבוצת רכבים אחת נצפתה באופן בו היא מתקרבת לצומת באור ירוק וקבוצה אחרת לגבי אור אדום. נמדדו האצה והאטה ומרחק בין הרכבים בכל מגמה, כולל עצירה ותחילת נסיעה. האומדן מתייחס גם אל הקטגוריה של כל נתיב (ראשי/צדדי) ועומס התנועה בכל אחד מהם. גם תנאי הסביבה (אור, חושך, גשם וכד'), מחושבים לצורך אומדן הסיכוי לתאונה.

ממצאים:

מערכת Violator Warning, המכוונת בעיקר אל נהגים הנכנסים לצומת, מסוגלת על סמך ניתוח משתני האצה/האטה ומרחק להבדיל בין עבריין פוטנציאלי ללא עבריין ובהתאם לכך להפעיל את מערכת ההתרעה בטווח זמן סביר למניעת תאונה.
מערכת ההתרעה המיועדת למניעת תאונות גם בתוך הצומת, האומדת משתני האצה/האטה, עצירה, מרווחים בין רכבים, פניות ושינויי נתיבים, מאפשרת לחשב בזמן סביר את הסיכוי להתנגשות בין רכבים ולהתריע מבעוד מועד.
סוגיית ההתרעה בזמן כה קצר מחייבת לבחון מחדש את סוג התקשורת להתרעה והמופע שלה בנוסף או בשונה מן הקיים בתשתית הרגילה של הצומת.

מסקנות וסיכום:

למערכות התרעת התנגשות בצומת מרומזר, פוטנציאל גבוה לאתר את הכשלים ההתנהגותיים בצומת ובסביבתה ולהתריע עליהם מבעוד מועד. סכנה להתנגשות בזמן אמת. הממצאים המראים כי מרבית התאונות מתרחשות כתוצאה מחוסר שימת לב לאור האדום ברמזור, מחייבות בדיקה עד כמה אפקטיבית התרעה חזותית לעומת סוגי התרעה אחרים. כמו כן, נדרש מחקר נפרד שיבחן את האופן בו מגיבים הנהגים למערכת ולסוגי ההתרעה שהיא תפעיל וכל זאת, יש לכלול בטרם יאומצו סופית הממצאים ותגובשנה החלטות. הערכת עלות- תועלת, מראה כי ההשקעה הכספית במכשור, מחזירה את עצמה בזמן קצר יחסית (פחות משנה), בהשוואה לנזקים ולנפגעים שהיא מסוגלת למנוע.

קישור למחקר:

http://www.its.dot.gov/ivi/docs/finalreport.htm#_Toc40241029

מחקרי אפקטיביות

מחקר הערכה ליכולתה של מערכת eCall לחסוך בחיי אדם- פינלנד 2005.

מטרת המחקר של מערכת eCall, הוא לבחון ולהעריך את השפעת תפקוד המערכת על השלכות תוצאות התאונה של פגיעות בנפש וגוף. המחקר שנערך בפינלנד על ידי משרד התחבורה, המרכז הארצי של מוקדי החירום וענף הביטוח לרכב, בחן את יכולותיה של המערכת (לאחר שתפקודה הפיזי- מערכתי הוכח הלכה למעשה), מן ההיבט התיאורטי של "מה יכולות להיות תוצאות התאונה לו היה הרכב מצויד במערכת ?eCall" ואף יותר מזה "כמה הרוגים יכולה מערת eCall למנוע בשנה?" בדומה לנהוג ברשות האירופאית למניעת תאונות, מנתח המחקר כל תאונה באופן נפרד ובוחן את רצף הפעולות וזמן פעולתן מיד לאחר התרחשות התאונה. המחקר מנסה להעריך את השפעתה הפוטנציאלית של מערכת eCall על מהירות התגובה של מוקדי החירום בזמן אמת, תוך הוצאת מידע קונקרטי על מיקום הרכב וסוג התאונה בו היה מעורב.

ממצאים:

ממצאים ראשוניים מתוך המחקר מראים את הדברים הבאים:

מרבית הקריאות למוקדי החירום נעשו בפרק זמן של פחות מ 5 דקות, כ 14% בפרק זמן של 5 דקות ועד שלושים דקות ורק 4% מכלל הקריאות הגיעו בפרק זמן העולה על 30 דקות.

מערכת eCall מסוגלת למנוע כ 4.6% של קורבנות מסך הפגיעות החמורות
בתאונות דרכים קטלניות,. מוות הוא בלתי נמנע בכ 90% מסך אותן תאונות.
מערכת eCall מסוגלת למנוע אחוז גבוה יותר של תאונות במידה והייתה מותקנת ברכב דו גלגלי בו אחוז תאונות רכב יחיד גבוהים למדי.
מערכת eCall אינה יעילה במקרי מוות הנגרמים בטביעת הרכב בכל סוג של תאונה.

חלק ממקרי המוות שאירעו חרף העובדה כי ניתן טיפול בזמן סביר, נוגע בעיקר לפגיעות פנימיות קשות אשר אינן נראות באופן מיידי וקשה לאמוד את חומרתן.

מסקנות:

למערכת eCall הפוטנציאל למנוע החרפת פגיעות פנימיות מן הסוג הנ"ל ופגיעות נוספות במידה וחומרתן נאמדה על ידי צוותי ההצלה שהגיעו מיידית למקום התאונה (ובהתחשב כי ציוד האבחון והטיפול של רכבי החירום משתכללים כל העת). סך היכולת של מערכת eCall למנוע מוות/החרפה של חומרת הפגיעות בין השנים 2001 ל 2003, נאמדת בין 5% ל 10%, זאת בהתחשב כי ממוצע הגעתה של התרעת החירום מערכת eCall הנמצאת ברכב הנפגע נמוכה מ 5 דקות ובהתייחס להשערה כי מערכת זו אמורה להיות מותקנת בכל הרכבים בשנים הבאות.

קישור למחקרים:

http://www.ictct.org/workshops/05-Helsinki/S6_Virtanen.pdf

http://www.aino.info/hankkeet/4_kuljtuki/eCall_FI_Safety_Impacts_MS_meeting18Oct05.pdf

רשם נתונים לרכב- IVDR

מערכות רשם נתונים לרכב נחלקות לשלוש קטגוריות:

4. מערכות שמירת מידע- מערכות אלו רק אוספות ושולחות את המידע למרכז הנתונים על מנת לעדכן את מנהל צי הרכב לגבי אופי הנהיגה של כל אחד מעובדיו. מנהל צי הרכב עוקב אחר כל נהג ופועל לתקן/לחזק את הנהגים בהתאם לדו"ח הנהיגה שהתקבל.

5. מערכות שמירת מידע והתרעה- מערכות אלו מעבירות למרכז המידע את נתוני הנהיגה בזמן אמת ובמקביל גם נותנות משוב לנהג. המשוב מגדיר את אופי הנהיגה על פי פרמטרים קבועים מראש ומבטאת אותם בגרף התנהגותי. ברכבים בהם ניתן משוב לנהג, מופיע הגרף כתחום צבע (ירוק- נהיגה נכונה, צהוב- נהיגה גבולית ואדום- נהיגה מסוכנת). את הגרף ניתן להוציא גם ממרכז הנתונים ואף לקבל התרעה סלולארית לסמכות ממונה, כאשר מאובחנת נהיגה מסוכנת.

6. מערכות מתערבות- מערכות אלו, מנטרות מצבי סיכון גבוהים במיוחד הנובעים על פי רוב מנהיגה במהירות מופרזת, ניהוג פרוע, תאוצה/תאוטה קיצונית החוזרת על עצמה באופן תבניתי. כאשר זוהתה תבנית של נהיגה פרועה ומסוכנת, המערכת מסוגלת לשתק את המנוע באופן מדורג, על ידי השנקת מצערת הגז עד לרמה נמוכה מאוד של סל"ד.- מערכות אלו בשלבים כאלה ואחרים של פיתוח/ניסוי.

מחקרי יעילות- השפעת השימוש בקופסא ירוקה, על נהיגת צעירים.

על פי תוצאות מחקרים שבוצעו עד כה מטעם עמותת אור ירוק, עולה כי שימוש בקופסא ירוקה משפיע לטובה על נהיגת צעירים. הנתונים המתקבלים מן המערכת, מאפשרים ליצור פרופיל נהיגה אמין. פרופיל זה, מאפשר לנבא באופן ודאי את רמת הסיכון של הנוהג ברכב ואת הסיכוי להיותו מעורב בתאונה כתוצאה ישירה מרמת סיכון זו. ההשפעה החיובית הנוצרת כתוצאה מן המשוב המיידי של המערכת פועל בעיקר בטווח הקצר והבינוני. ההשפעה לטווח הארוך מחייבת קורלציה קבועה בין פרופיל הנהיגה לבין החיזוקים (שליליים/חיוביים) מצד הגורם המלווה (הורים/אחר). במידה ולא נעשה שימוש במרכז הנתונים כדי לעקוב באופן סדיר ולחזק (חיובי/שלילי) דפוסי נהיגה, עלול להתקבל חיזוק חיובי שיעודד חזרה לדפוסי נהיגה מסוכנים.

קישור למחקר:

http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/an_in_Maamar.pdf

מהתקשורת:

אנשים בעלי לקות קוגניטיבית המתקשים למצוא דרכם החוצה מחניונים ובעלי מוגבלויות אחרות (חולי אלצהיימר וכיו"ב), יוכלו לתפקד ביתר קלות בעזרת פיתוח מכשירי עזר להתמצאות המבוססים על טכנולוגיית GPS. דור חדש של מכשירים, יאפשר לאותם אנשים לנהל חיי שגרה לרבות יציאה מן הבית והתמצאות בכביש. עניין של גישה- יולי 2008.

קישור לכתבה:

http://www.veredbitan.com/WD/shekel/shekel_mag7/Vol7_51.pdf

רשימת מקורות

...

RIN 2127-AI72 Event Data Recorders

DEPARTMENT OF TRANSPORTATION National Highway Traffic Safety Administration 49 CFR Part 563 [Docket No. NHTSA-2006-25666]

www.etsc.be/documents/In%20Car%20Enforcement%20Technologies%20Today%20ETS...

Governor’s Task Force on Teen Safe Driving Meeting Minutes, NHTSA 2008

http://www.ct.gov/teendriving/lib/teendriving/meetingminutes/minutes3.14.08.pdf

PRLog.Org - Global Press Release Distribution

http://www.prlog.org/10168009-go-green-reduce-costs-and-increase-productivity-with-gps-vehicle-tracking.pdf

EVALUATION OF TRAFFIC MANAGEMENT STRATEGIES CONSIDERING FUEL CONSUMPTION 2008